הצלם שלי נסע לביקור בישראל, והשאיר אותי עם שלושה ילדים צמודי מסכים. אז בין כמה רגעי קסם שבהם הצלחתי לשלוף אותם מהמסך וכמה ריגעי באסה שקצת פחות, גנבתי לי כמה שעות בשוק האיכרים. התענגתי על שפע ירקות ופרחים יפיפים, פגשתי בברוקוליני יפיפה שהזכיר לי את המנה הזו ואנשים שכמוני מחייכים כשהם רואים בזיליקום טרי, עגבניות אדומות מתפקעות, מאפים טריים ובאופן כללי שוק. הפעם בלי תמונות של המנה אבל בכל מקרה עם מתכון מעולה,והבטחה להוסיף תמונות בעתיד. ובינתים תמונה משוק האיכירם ב Mountain-View, צבעוני ויפיפה.
מסעדות איטלקיות בקליפורניה, הן לרוב גרסא אמריקאית של אוכל איטלקי, שזה לא ממש קרוב למה שאנחנו רגילים מישראל או איטליה. ובכל זאת, יש כאן כמה מסעדות שאנחנו חוזרים אליהם שוב ושוב ושוב כי אוכל איטלקי טעים גם בגרסא האמריקאית שלו. באופן ספציפי יש רשת מסעדות איטקלית, שאף אחד מקרובי לא מבין למה אני גוררת את כולם לשם כל פעם מחדש. לא זה לא האקסטרה שמנת שבה הם משתמשים, ובטח שלא הגבינה, זה הברוקולי. הם מכינים את הברוקולי בתנור של הפיצה עם הרבה לימון ושום ושבבי צ׳ילי. אמנם אני לא הסועדת הסטנדרטית, אבל אין לי בעיה לא לאכול מהפיצה במסעדה ולהזמין רק את הברוקולי, ויש מצב שאזמין שתי מנות. אז אמנם תנור פיצה אין לי בבית, אבל הצלחתי להגיע לגרסא מוצלחת של המנה הזו. הסוד הוא לעבוד עם אש גבוהה, אבל להזהר לא לשרוף את הברוקולי לגמרי. אפשר גם במחבת וגם בתנור, בשתי הגרסאות זה טעים!
רכיבים:
- מיץ מלימון בינוני שלם
- רבע כפית מלח
- שלוש- ארבעה שיני שום כתוש
- 400 גרם של פרחי ברוקולי קפואים, אם משתמשים בטרי נבשל אותו כעשר דקות במים כדי שיתרכך מעט. ניתן להכין גם עם ברוקוליני.
- כפית של שביבי צ׳ילי אדום
- שלוש כפות שמן זית
- בשביל עוד קצת פינוק גילופי גבינת פרזמן.
הוראות הכנה:
- מתחילים בלחמם את התנור ל-200 מעלות צלסיוס במוד טורבו.
- מערבים את הברוקולי עם השמן הלימון והתבלינים.
- ניתן לאפות כחצי שעה בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 200 מעלות צלסיוס.
- ניתן גם להקפיץ על מחבת, עם אש בינונית, במקרה הזה ההכנה לוקחת כעשרים דקות, ונדרש עירבוב כמה דקות כדי שלא ישרף.
- מעבירים לקערה, ואפשר להוסיף מעל פרמזן מגורף (לא מגורר לשבביםק טנים אלא פיסות גדולות , אבל דקות של פרזמן)
- זהו! האוכל מוכן, זו יכולה להיות תוספת לפשטידה, חזה עוף או דג, וזו יכולה להיות מנת נישנוש בפני עצמה.
