חבר חדש הגיע לבית, אינסטה פוט, מהחברים האלה שמפנים המון זמן מהמטבח, ומאפשרים לבלות עם המשפחה בזמן שהקסם בסיר מתהווה. הבישול בו כ״כ כיפי שאני נהנת לנסות עוד ועוד מתכונים בגרסאת האינסטה פוט, שהיא לא רחוקה מהגרסא הרגילה רק שאפשר לסגור את הסיר עם טיימר ולא לדאוג שמשהו ישרף.
עד כה החיסרון העיקרי שאני מוצאת בו הוא שיש רק אחד כזה בבית, כי כשהחמין מתבשל כמה שעות, אני כבר חושבת מה עוד אפשר ליצור ולגלות עם החבר החדש.
השילוב הזה של סיר שהוא גם סיר לחץ וגם סיר לבישול איטי, מאפשר לעבוד עשר דקות, רבע שעה ליד הסיר ואז לסגור אותו לשלוש – ארבע שעות, שבהן אני יכולה לחזור לעבוד או לבלות עם הילדים, ולהנות אח״כ.
עוד משהו שכיף בסיר הזה, הוא הידיעה שהוא לא יפתח אם יש סיכון כלשהו, מה שמאפשר ללמד ילדים להשתמש בו יחסית בקלות ( יכול להפוך ל- Air Fryer, ככה שהילדים יכולים להכין קוביות תפוחי אדמה אפויות או שניצל, במינימום סיכון).
כשמכינים חמין מסורתי, זה אומר לילה שלם בתנור, כשמציצים עליו מדי פעם, אבל זה הרבה יותר מסובך לפתוח סיר שנמצא בתנור חם, מאשר לשחרר ברגע את הלחץ שנוצר בסיר החשמלי (כן אני יודעת שעדיף להתאפק ולתת לסיר לעבוד), להציץ לרגע ולסגור.
באמת שאין צורך להשגיח, אבל הריחות שמתפשטים בבית והסקרנות לא מאפשרים שלא להציץ מידי פעם ולראות לאן הסיר הזה מתפתח.
השם ״סיר לחץ״, קצת מטעה, כי יוצר את הרושם של אינטנסיביות יתר, אבל כאן זה בדיוק להפך, הלחץ הוא רק בסיר, מחוץ לסיר שלו ורגוע, אני נהנית להציץ ולראות את ההתהוות של הקסם, איך כמה מרכיבים פתאום מתאחדים והופכים למרק טעים ועשיר.
בפעם האחרונה שניסיתי את המתכון הזה, בגרסה הצמחונית שלו (פשוט בלי בשר), התחלתי בערב, במחשבה שהסיר ישאר להתבשל עד למחרת בבוקר, אבל בעשר בלילה כשהצצתי גיליתי שזה כבר מוכן, אז אני, יובל וניר טעמנו, והטעימה הפכה ללאכול קערה מלאה ועוד קצת, הסיר המשיך להתבשל בבישול איטי עד למחרת, אבל באמת שארבע השעות הראשונות הספיקו לו, התבשיל הפך למרק סמיך, עם שילוב מדויק של נוזלים מול גרגירי שעועית, גריסים ובשר.
אני מכינה את המתכון הזה בסיר של 5.5 ליטר, והתיבול שלו המורכב מסילאן, רסק עגבניות, רוטב סויה ושום, מתקרמל לאט לאט בסיר, וממלא את כל הבית בריח כיפי, הוא זה שגורם לכולנו לחזור ולמלא את הקערה.
אפשר להכין אותו גם בסיר רגיל, בתנור, להתחיל בבישול של חצי שעה על הגז ואז להכניס לארבע שעות בתנור על מאה מעלות.
ובשורה התחתונה, אני אמא פולניה, אם כבר הבן שלי ער בעשר בלילה, שלפחות יכניס קצת אוכל בריא לגוף. כרגע יש לו יותר מידי שעות משפחה ובכל זאת אני בטוחה שיום אחד הוא ינסה לשחזר את המתכון הזה ואת הזלילה הלילית עם ההורים שלו.
מרכיבים:
- כוס וחצי כוסות שעועית חומה, מושרות במים למשך שעתיים לפחות (אפשר גם להשרות ליותר שעות)
- כוס גריסי פנינה שטופים
- ארבע כפות רסק עגבניות
- שתי כפות סילאן
- שלוש כפות רוטב סויה
- שלוש שיני שום כתושות
- כף מלח
- חמש ביצים (בעצם כמה שנכנס לסיר)
- חצי קילו בשר לבישול ארוך חתוך לקוביות אפשר במקום הבשר לשים שוקי עוף או לבשל בגרסה צימחונית
- אפשר להוסיף פטריות, שמשתלבות יפה עם הגריסים
הכנה:
- מפעילה את הסיר במצב saute ומכניסה את הבצל עם כף של שמן זית, סוגרת את הסיר לעשר דקות, הבצל מתקרמל.
- מוסיפה את הבשר להשחמה קלה מכל הצדדים
- מכניסה את כל שאר המרכיבים, ממלאת את הסיר במים עד למקסימום שלו, מערבבת מעט, ואת הביצים שמה בחלק העליון.
- סוגרת את הסיר ומפעילה על מצב סיר לחץ לעשרים דקות
- מעבירה למצב של בישול איטי…והולכת לדרכי, אפשר להיפגש עוד שלוש שעות (אם רוצים להשאיר ליותר שעות תוסיפו מים לסיר במקום אלה שהתאדו כשהצצנו, אין בעיה שהסיר יהיה מלא למקסימום המים יהפכו במהרה לברוטב), ואפשר גם להציץ מידי פעם (בזהירות, אם הסיר לא נפתח זה אומר שהלחץ לא שוחרר)
- מגישה את זה ככה בלי אורז, ונהנית לראות את המתבגר שלי אוכל, אוכל שהוא לא ג'אנק פוד
- אפשר גם להקפיא, אבל בימים אלה של ריחוק חברתי שלא נגמר, העדפתי לחלוק קופסא עם השכנים (עם מסיכה כמובן), שיהנו גם הם
