בראנץ׳ זו אחת הארוחות שאני הכי אוהבת, מבחר סלטים, ממרחים ולחמים טריים תמיד עושים לי את זה. ואם בנוסף יש גם מאפים מענינים אז בכלל.
הפעם, סוג של בורקס פתוח, שמעליו כרישה מקורמלת גבינת עיזים וטיפטופים של חומץ בלסמי מרוכז לסיום. המנה שמתווספת לכל בראנץ מאז שנוצרה, מוסיפה את הקריספיות, יחד עם טעמי המתוק מלוח. את בצק העלים אני אופה לפני ורק ממש לפני ההגשה מסיימת עם הירקות והגבינה מעל, ככה שאפשר בכיף להכין מראש להרכיב ולהכניס לתנור קצת הלפני שכבר מתיישבים.
משהו קורה לחצילים אצלינו בבית, מהרגע שבו הם מוכנים (בדר״כ אפויים בתנור), הם מנושנשים כ״כ מהר שאני לא מספיקה להגיע לשלב התחמיץ או כל שלב אחר בעצם.גם הפעם חצי נזללו עוד לפני שפגשו את התחמיץ.
אז אני אומרת מראש, תכינו כמות של שני חצילים לפחות, אפשר גם יותר וסבלנות כי שווה לתת להם את הטבילה הזו בתחמיץ הם רק נהיים יותר טעימים. החלק הכי אהוב עלי במתכוני חצילים הוא לראות את בני המשפחה והחברה מתענגים עליהם.
פסטה מסולסלת וצבעונית, רוטב פסטו, גבינת פטה טובה, והרבה ירקות פריכים וטעימים. לא כ״כ הרבה נדרש כדי להכין את הסלט המהמם והחגיגי הזה והוא תמיד גורר התפעלות והרבה הנאה.
אז אם בא לכם לפנק מישהו או את עצמכם, זה המתכון המתבקש, סלט שכולו צבע פריכות ועושר של טעמים.
אחד המאכלים הכי אהובים פה בבית, ועם זאת לקח לי זמן להגיע למתכון המדוייק שפשוט מצליח. מעבר ללדייק עם כמות הנוזלים והטחינה, כמה טיפים קטנים שבעיני עושים הבדל גדול:
אני מעדיפה להשתמש בגרגירים יבשים ולהשרות אותם, המאמץ מינימלי בעיני, והבונוס של לקבל עוד גרגירים חומוס שכבר מושרים ומבושלים בסוף התהליך שווה. עם זאת, אני מבינה שלא כולם אוהבים את ההתעסקות הזו ולכן אפשר להשתמש בגרגרים מבושלים מראש. אני לא מכינה יותר מכוס גרגירי חומוס יבשים, זה מספיק לשתי כמויות גדולות של חומוס (בערך קילו) ומשאיר לי מקום בפריזר לעוד דברים.
לתפקוד ההורות שלי בלילה יש שני קצוות ברורים: באחד שינה עמוקה שמתוכה כל מה שאני יכולה להציע הוא חיבוק מנחם, ולרוב גם לא אזכור מתי הגיע אלי הגוזל למיטה, בשני אני עומדת על הרגליים בשניה, ומתפקדת בצורה תכליתית כשהמטרה העיקרית היא לחזור למיטה בהקדם. וככה יצא שהלילה טיילתי לשירותים ביוסמיטי וואלי. אחרי הטיול הלילי לא הצלחתי לחזור להרדם, ובשקט בבקתה בה שמעתי את כולם ישנים שנתי נדדה למחשבות על כריכים.
בין אם זה אוכל לבהס או אוכל למסלול בטיול, המטרה היא זהה, בנקודת עומס ביום, דקה לפני או אחרי שצלחת עליה קשה, כיף להתפנק על נשנוש טעים, כזה שמזכיר לך שיש מי שיודע מה אתה אוהב הכריך שלך. בטיולים, לרוב כריך טוב, פרוסה של עוגת גזר, או פרי פריך מספקים את הדרישה. בבהס זה יכול להיות ברקפסט בוריטו מפנק. עוד תזכורת קטנה במהלך היום, שלא משנה מה היה במהלכו, יש פה מישהו שרואה אותך ויש חיבוק ששמור לך גם אם עכשיו אמצע הלילה.
סלט שמתאים לימי הקיץ החמים, קליל להכנה ומרענן. אפשר לשחק עם הרטבים וליצור וריאציות לסלט,למשל להשתמש ברוטב פסטו שעובד נהדר עם פסטה, להוסיף ירקות אנטי פסטי קצוצים וכדומה. הסלט הזה מוצלח במיוחד לפיקניקים: את הירקות האפויים/מוקפצים אפשר לערבב כבר בבית ואת הירקות הטריים והרוטב להוסיף ברגע האחרון. מסוג הסלטים, שיחטפו מהשולחן במהירות ובצדק.
כריך אנטיפסטי, מסוג הכריכים שאפשר להתארגן עליו מראש בקלות, ולקצור את הפירות בארוחה מפנקת. מתחילים בלקנות לחם טעים שאוהבים, עלי בייבי לסלט וגבינת עיזים קשה או רכה שמשתלבת נהדר עם הירקות הקלויים. ואז בכמה דקות הירקות נפרסים ונכנסים לתנור. לאחר שהירקות התקררו כל מה שנשאר לנו הוא לשלב את כולם ביחד, עם הגבינה, להוסיף ממרח אחר שאוהבים (סחוג, פסטו, ממרח שום, ממרח אגוזים והיד עוד נטויה) והארוחה מוכנה. כמה שזה פשוט ככה זה טעים ובריא.
אני מוסיפה גם סלט עלים ברוטב וינגרט דבש חרדל, מתכון שהגיע אלי עם המלצה חמה מחברה, שוב שתי דקות עבודה שיקשוק ומוכן. ארוחה טעימה ובריאה בכמה דקות עבודה.
ארטישוק הוא אחד הירקות שאני הכי אוהבת, בסוף האכילה נשארים עם טעם עדין עדין וכיפי בפה, טעם שאי אפשר לשחזר בשום צורה. הפעם, התחשק לי להכין ממרח כלשהו, אלתרתי עם ארטישוק, בצל ושום שעברו סוג של בישול קונפי זריז, בתוספת של תועפות לימון, וטחינה זריזה. סיימתי עם ממרח מהמם שטעים כשהוא חם ישר מהמחבת, וגם יום למחרת כשהוא קר.למנה הזו יש שני סגנונות, פעם אחת החיתוך גס ומכוון לממרח, ופעם שניה חיתוך מדוייק שיוצר סלט ארטישוק חם.
מאחר ונשאלתי פעם בשוק האיכרים, מה עושים עם הירק הזה, אני חייבת לציין גם את צורת האכילה הקלאסית של ראשי ארטישוק:
מבשלים את הארטישוק כשעה בסיר גדול מלא מים, לאחר הבישול מעבירים לצלחת וקולפים עלה עלה ונוגסים בקצה הפנימי שלו, ניתן לטבול במטבל כלשהו (מטבל שום על בסיס יוגורט למשל), או פשוט לפזר מעט מלח.
אני לא יכולה לספור כמה אחרי צהרים ביליתי בהנאה של אכילת ארטישוק, בסוף האכילה נשאר הלב של הארטישוק, ממנו נסיר את השערות ונהנה מהטעם העדין עדין והכל כך מיוחד שלו.
הפעם שתי גרסאות של פסטו שמרכיבות את הטוסט הכי אהוב כאן בבית: בצד אחד של הכריך מורחים פסטו בזיליקום, בצד השני פסטו עגבניות מיובשות, באמצע גבינת מוצרלה. עם כזה טוסט איך אפשר לקטר בטיול בשבת בבוקר, אפשר גם אפשר, אבל לפחות כולנו נהנים מפיקניק טעים בין שלל הקיטורים שאי אפשר בלעדיהם. בימים שבהם לא מטיילים הפסטו מתבל סלטים, כריכים או משמש כרוטב לפסטה.
את הפסטו האדום אני מכינה מעגבניות מיובשות שקונה משומרות בשמן זית עם עשבי תיבול, אם יש לכם עגבניות מיובשות ללא תיבול, נוסיף להם מעט עלי אורגנו או בזיליקום ושום.
אם כבר לאכול גרנולה אז בייתית, כזו שאני יודעת מה ם המרכיבים שבתוכה, ואף ילד לא ממיין כי כל אחד מוסיף את הפירות היבשים או האגוזים שהוא אוהב. ברגע שיש גרנולה ביתית בבית, צריכת היוגורט עולה באופן ישיר. ובמקרה שלנו, זה פיתרון נהדר להעלאת רמת הסידן. ממתק שלוקח חמש דקות להכין, ומהווה ארוחת בוקר או ערב מלאה, וגם נישנוש כיפי.
אני מערבבת את הגרנולה עם אגוזי פקאן ושבבי קוקוס, אבל זה לא חובה, החופש לשחק ולהוסיף את מבחר האגוזים, הגרעינים, הפירות היבשים או הטריים כאן הוא חלק מהכיף.