קטגוריה: ירקות

כבר סיפרתי בעבר שקארי היא אחת המנות האהובות עלי, אז אני חוזרת למתכון נוסף של קארי הירוק. הפעם הקארי בשילוב דלעת וחצילים, שילוב שמתאים לסתיו ולשפע הדלעות שמקשטות את השווקים. מנה קלה להכנה ומנצחת בעיני. ניתן להוסיף לה נודלס או להגיד על אורז ולקבל ארוחה מלאה ומגוונת. המתכון כאן הוא בסיס למתכוני קארי נוספים, ניתן להוסיף מנות חלבון שונות (עוף, דג,טופו) וכמובן ניתן לשנות את מרכיבי הירקות, בטטה, תרד, ברוקולי, אפונה, אין ירק שהרוטב המדהים הזה לא יחמיא לו.

אחד המאכלים הכי אהובים פה בבית, ועם זאת לקח לי זמן להגיע למתכון המדוייק שפשוט מצליח. מעבר ללדייק עם כמות הנוזלים והטחינה, כמה טיפים קטנים שבעיני עושים הבדל גדול:

• בצל ושום שמבושלים עם גרגירי החומוס ונטחנים גם הם לממרח.
• כמון, אפשר לשים גם ממש טיפה אם לא אוהבים.
• להשתמש בטחינה טרייה, שמרקמה נוזלי.
• לאחר הבישול גרגירי החומוס צריכים להיות נימוחים, בצורה שניתן למעוך אותם בקלות באצבעות, אם לא, ניתן להחזיר אותם לבישול נוסף גם אחרי שסיימנו לכאורה.
• סיר לחץ חוסך המון זמן, אבל אם אין כפית סודה לשתיה תיתן את אותו אפקט, והיא לא פוגעת בערכים התזונתיים של החומוס.

אני מעדיפה להשתמש בגרגירים יבשים ולהשרות אותם, המאמץ מינימלי בעיני, והבונוס של לקבל עוד גרגירים חומוס שכבר מושרים ומבושלים בסוף התהליך שווה. עם זאת, אני מבינה שלא כולם אוהבים את ההתעסקות הזו ולכן אפשר להשתמש בגרגרים מבושלים מראש. אני לא מכינה יותר מכוס גרגירי חומוס יבשים, זה מספיק לשתי כמויות גדולות של חומוס (בערך קילו) ומשאיר לי מקום בפריזר לעוד דברים.

אני מגדלת חובבת מרקים, היא כ״כ אוהבת מרקים בכל צבע וצורה שהיא, שלא משנה מה היא אוכלת היא תמיד תהיה מוכנה להוסיף קערת מרק בצד. בעוד שהרבה מנות היא ממיינת מכל ירק שיש בהן, על מרק האפונה הירוק שאכלה במסעדה היא הסבירה לאחותה ״אז מה אם הוא ירוק, זה עדיין טעים״. קיבלתי השראה מהמשפט והכנתי עבורינו מתכון של מרק אפונה עשיר. אמנם אפונה מלאה בחלבון וטעימה בפני עצמה, אבל השילוב עם הכרישה, הבצל השום והגזר הופך את המרק לעשיר בטעמים ובצבע ומעניין יותר מרק אפונה לבד.

ארטישוק הוא אחד הירקות שאני הכי אוהבת, בסוף האכילה נשארים עם טעם עדין עדין וכיפי בפה, טעם שאי אפשר לשחזר בשום צורה. הפעם, התחשק לי להכין ממרח כלשהו, אלתרתי עם ארטישוק, בצל ושום שעברו סוג של בישול קונפי זריז, בתוספת של תועפות לימון, וטחינה זריזה. סיימתי עם ממרח מהמם שטעים כשהוא חם ישר מהמחבת, וגם יום למחרת כשהוא קר.למנה הזו יש שני סגנונות, פעם אחת החיתוך גס ומכוון לממרח, ופעם שניה חיתוך מדוייק שיוצר סלט ארטישוק חם.

מאחר ונשאלתי פעם בשוק האיכרים, מה עושים עם הירק הזה, אני חייבת לציין גם את צורת האכילה הקלאסית של ראשי ארטישוק:
מבשלים את הארטישוק כשעה בסיר גדול מלא מים, לאחר הבישול מעבירים לצלחת וקולפים עלה עלה ונוגסים בקצה הפנימי שלו, ניתן לטבול במטבל כלשהו (מטבל שום על בסיס יוגורט למשל), או פשוט לפזר מעט מלח.
אני לא יכולה לספור כמה אחרי צהרים ביליתי בהנאה של אכילת ארטישוק, בסוף האכילה נשאר הלב של הארטישוק, ממנו נסיר את השערות ונהנה מהטעם העדין עדין והכל כך מיוחד שלו.

את כל הממרחים שלי אני אוהבת אבל זה מרגש אותי במיוחד, מהסיבה שהוא לא יכול להיות זמין כל השנה. שום טרי זמין לתקופה קצרה, לפני שהשום מתחיל להתייבש והופך לשום שאנחנו מכירים. אז במקרה הזה, הממרח משמר את השום והופך אותו לזמין לתקופה ארוכה יותר. ותוך כדי זה, הופך אותו גם לקל לשימוש, כי ברגע שיש לנו צנצנת של ממרח שום, היא יכולה להקפיץ כל מנה כמעט שנכין: כריכים, סלטים, דג מבושל, רצועות טופו מוקפצות ואני יכולה להמשיך עוד ועוד. כבר שבוע שאנחנו בבית חוגגים עם הממרח הזה, בכל כריך ותבשיל, פשוט כיף.
השלב הבא? למהר לשוק האיכרים הקרוב לרכוש צרור שומים ירוקים לפני שהעונה תסתיים, זר שישמח לבב אנוש, שלא לדבר על צנצנת עם פסטו שום כזה.