זהו אחד המתכונים הקרובים לליבי, בעיקר כי קלות ההכנה שלו מאפשרת להכין אותו בכמויות גדולות ולארח בקלות ואפילו בספונטניות להדלקת נר בחנוכה. ככזה הוא מלווה אוי כבר שנים רבות כל שנה מחדש, ומייצר הרבה רגעי שימחה.
המתכון הזה התגלגל דווקא בכיוון ההפוך, מהבית שלי לבית של ההורים שלי. ואחד הדברים המרגשים שמצאנו כשההורים שלי נפטרו זה את המתכון כתוב בכתב ידו של אבא שלי. אבא היה חולה פרקינסון וחלק מהקושי והתסכול בשנים האחרונות היה על זה שהוא מזדקן ושוכח דברים וכשרוצה לכתוב הכתב יוצא רועד ולא קריא, ולא הכתב המושלם והמדוייק שהיה לו בעבר. כמובן שהוא לא ויתר, והיה מתמיד הולך לטיפולי ריפוי בעיסוק ומתרגל. מצאנו מחברות שלו שבהן היו התרגולים. ובהן הסתתר המתכון הזה, שאני העברתי אליו באחד מביקורי חנוכה אצלהם בבית. חודש דמצבר, חודש היום הולדת שלי ושל אבי האהוב ז״ל, ואני ממשיכה לחגוג את החג ולהתרפק על זכרונות מרגעים אהובים.
הקרדיט למתכון הוא ללהיא לפיד, המתכון שפרסמה התגלגל לידי לפני שנים רבות ואומץ בשימחה רבה. אלה לא סופגניות עגולות ומושלמות מראה, הן יוצאות כמו ענני ברבאאבא, בכל מיני צורות וגדלים אבל בעיקר טעימות ממש.
לגבי המילויים: אחרי כמה מזרקי מילוי שנקנו לאורך השנים השנה גיליתי את בקבוקי הרטבים הלחיצים. מילאתי בקבוק אחד בריבת תות, בקבוק שני בגנאש שוקולד (צריך להכין אותו דליל יחסית ולהוציא מהבקבוק אחרי השימוש כי השוקולד מתקשה בבקבוק וקשה להפוך אותו לנוזלי). וכמובן שפע אבקת סוכר מעל. לחילופין אפשר להכין קערה עם הציפוים המועדפים ולטבול את הסופגניה מלמעלה ברוטב השוקולד.
אני מפרסמת את המתכון לפני חנוכה, שיהיה זמין לכל מי שעוד לא מכיר, כדי שלכולם יהיה חג חנוכה מתוק ומהנה עטופים במשפחה וחברים אהובים.
אחת המנות שאני הכי אוהבת להכין ולאכול, לא משנה באיזו וריאציה לביבות תמיד יהיו טעימות, ויש מלא מלא אפשרויות לגוון איתן עם התיבול או בסוג הירקות שנוספים. משתפת בשני גרסאות האחת הלביבות הבסיסיות, מתכון שאימצתי בשימחה אחרי צפיה אדוקה בחיים כהן ב ״שום, פלפל ושמן זית״ ומאז התגלגל עם כמה שינויים במטבח שלי.
