יש לי שפע וריאציות של ממרחים, אז הפעם מצאתי חלופה יותר בריאה לאיך לאכול את הממרחים האהובים כל כך בלי רגשות אשם.
קרקרים שהרכיב המשמעותי בהם הוא קוואקר ואגוזים, כשמצרפים אותם לצלחת ממרחים מקבלים ארוחת פינוק. בגלל שהם עשויים מאגוזים הקרקרים האלה דיי ממלאים ככה שצלחת ממרחים עם כמה קרקרים בהחלט יכולה להוות ארוחת בוקר או ערב קלילה.
התחלתי לכתוב את הפוסט הזה בקיץ, שניה לפני שנסעתי לבקר את המשפחה בישראל. מאז כאילו עברו חיים שלמים, הטבח של השביעי לעשירי השכיח ממני את הכתיבה והבישול לזמן מה, כי איך אפשר להתעסק באוכל כשטבח כזה קורה בבית. היום אחרי שיחרור חלקי וראשוני של החטופים, כשהלב מלא תקווה שכולם יחזרו הביתה במהרה, אני מרגישה שאפשר לחזור לייצר זכרונות טובים שיקלו קצת על הזכרונות מהחודשיים האחרונים.
המתכון הזה התחיל בסיפור על קהילה ועל משפחה, הכנתי אותו משזיפים שקיבלתי ממישהי בשכונה, וארזתי אותו איתי לטיסה לארץ כדי לחלוק עם המשפחה האהובה שלנו בארץ. בימים אלה המחוות הקטנות האלה והאפשרות לפנק ולחבק את המשפחה שלנו הפכו למשהו שאינו מובן מאליו. מתגעגעת לכולכם יותר מתמיד!
עוגת גבינה מושלמת, אורירית ומתוקה בדיוק במידה, זו הבחירה האולטימטיבית שלי לשבועות, אבל לא רק. הסוד פה טמון בהקצפה של החלבונים ובאפייה עם אמבט בתחתית התנור, שדואג שהעוגה תשאר נימוחה ואורירית. זו עוגה שדורשת סבלנות, כי בתוםה פאיה צריך להמתין שתתקרר ותתייצב, עדיף לחכות יום יומיים במקרר לפני שהיא נאכלת, אבל זה רק אם נשאר משהו אחרי יום. שיחקנו עם העוגה הזו עם הציפוי ובלי, עם צימוקים ובלי, עם גרידת תפוזים ובלי, כל הוריאציות טעימות ממש.
אני לא יכולה לעמוד בצבע הסגלגל של עלי המנגולד הסגולים האלה, ואין סיבה לעמוד בפניהם, כי יש פה מתכון מושלם עבורם וגם טיפ קטן. העלים האלה תופסים הרבה מקום, אבל ההתעסקות איתם לוקחת חמש דקות: שטיפה, קיצוץ ואידוי קל ואז העברה לקופסא, שיכולה לשבת בפריזר כמה שבועות טובים. אם נשטוף נקצוץ ונאדה ביום יומים הראשונים אחרי הקנייה, גם חסכנו המון מקום ובלאגן במקרר וגם דאגנו שהעלים יהיו באיכות המקסימלית שלהם לפני הבישול. אז במקום לחכות שבוע שישכחו במגרת הירקות, בכמה דקות הכנו תשתית לארוחת ערב מושלמת לאחד מערבי השבועה העמוסים. במקום להוסיף פרורי לחם או תפוח אדמה ל]שטידה אני מוסיפה שיבולת שועל. שיבולת השועל מושרת לכמה דקות בתערובת הביצים והגבינות, כדי שהמרקם שלה יהיה רך. היתרונות של שיבולת השועל רבים, לכן אני משתדלת לשלב אותה כשאפשר.
חג שבועות, כמו שאר חגי ישראל, סובב סביב אוכל. מבחינתי זה מצויין, לא צריך הרבה סיבות לחגיגה. בבלוג יש מלא מתכונים חלביים טעימים ומהנים אז אני ממליצה לדפדף אבל מכל המתכונים הייתי בוחרת בורקסים, פשטידה, פסטה אנטיפסטי עם פלטת גבינות ושניים שלושה סלטים שיהפכו את הכל לצבעוני וחגיגי.
המבחר גדול לכן אני מנסה לצמצם עם כמה הנבחרים שלי.
הפשטידה הזו, עם הטעמים המקורמלים של הבצל הכרישה והפטריות היא מבחינתי הכי הכי לחג
אליה הייתי משדכת את פסטה ברוטב שמנת בטטה, שהיא פשוט מעולה
ואז מוסיפה את הבורקס תרד וגבינות או מאפה בצק עלים פתוח:
ופלטת גבינות עם אנטיפסטי
סלט פסטה
או סלט טבולה
או את סלט העגבניות עם פטה וצנוברים (חכו עם חיבור הרכיבים ממש עד להגשה)
או סלט עלים מרענן
אם בא לכם לחזור לחג שבועות בשנות התשעים גרטן של תפוחי אדמה מוקרמים הכי טעימים שיש:
ואחרי כל אלה נשאר לנו רק לבחור שתיה מרעננת וקינוח, אני בוחרת לימונענע וכנאפה וחייבת להוסיף גם לביבות ריקוטה שאי אפשר בלעדייהן בשבועות
חג שמח!!!
בעיני זה המתכון האידיאלי לאוזני המן, הבצק קליל ממש לעבוד איתו, והעובדה שהצק מבוסס על קמח שקדים ובלי תועפות חמאה גורמת לי לאמת אותו לא רק לאוזני המן. זה ממש בצק פריך הגרסא הבריאה (עד כדי, בכל זאת זה בצק לעוגיות).
בין אם אתם בחורים בגרסא הבריאה או בגרסא הקלאסית, אני ממש ממליצה על להכין אוזני המן בבית. זה טיפה עבודה שבזכותה מקבלים עוגיות שטעימות פי כמה וכמה מהגרסא התעשייתית.
אחרי שמונה ימים של ליבובים, זו הלביבה הנבחרת שלי, לפחות לתקופה הקרובה.
המתכון הוא אותו מתכון בסיסי של לביבות תפוחי אדמה, אבל הפעם מוסיפים 500 גרם של תרד מאודה וקצוץ, ושוב אופים בתנור 40 דקות, ונהנים מכל ביס. כשאני מכינה אני מכינה כמות כפולה ומחלקת לקערות שונות, לקערה אחת מוסיפה את התרד, לאחת בטטה, לאחת דלעת. משעמם לא יהיה כאן.
בראנץ׳ זו אחת הארוחות שאני הכי אוהבת, מבחר סלטים, ממרחים ולחמים טריים תמיד עושים לי את זה. ואם בנוסף יש גם מאפים מענינים אז בכלל.
הפעם, סוג של בורקס פתוח, שמעליו כרישה מקורמלת גבינת עיזים וטיפטופים של חומץ בלסמי מרוכז לסיום. המנה שמתווספת לכל בראנץ מאז שנוצרה, מוסיפה את הקריספיות, יחד עם טעמי המתוק מלוח. את בצק העלים אני אופה לפני ורק ממש לפני ההגשה מסיימת עם הירקות והגבינה מעל, ככה שאפשר בכיף להכין מראש להרכיב ולהכניס לתנור קצת הלפני שכבר מתיישבים.
עוד לפני שתמו שמונת ימי חנוכה של לביבות וסופגניות, הילה ביקשה שנכין אוזני המן. כנראה בגלל שכמו הסופגניות והלביבות, גם אוזני המן מתחברים אצלה למאכלי החגים, ואחרי שמונה ימי טיגונים היא החליטה שצריך לגוון.
הבצק הוא הבצק פריך בסיסי, השיחוק כאן הוא המילוי של אגוזים ,טחינה וסילאן יחד עם הכיף של להכין את אוזני ההמן בבית עם הילדים שהפך לחלק ממסורת החג. הטיפ הכי חשוב לעבודה עם בצק פריך היא לתת לו להתקרר היטב לפני שעובדים איתו, במידה והוא עובד יותר מידי, כדאי להחזיר שוב למקרר לקירור. ואם ממש רוצים אוזני המן שלא מתפרקות, ניתן להחזיר למקפיא לעשר דקות לפני האפייה. לגבי המילוי, המבוגרים בבית מתענגים עם ממרח האגוזים, אבל הילדים דבקים בנוטלה לעת עתה.
אני מכינה כמות כפולה של הבצק, הוא יכול להשמר במקפיא כמה שבועות, וכשרוצים להכין עוגיות חצי מהכנה כבר נעשתה.
לכאורה עוגה בחושה, בלי שום דבר מיוחד, אבל כבר שבועיים שכל פעם שתבנית עוגה כזו יוצאת מהתנור היא מתחסלת כאילו לא היתה. היא כ״כ טעימה שהילה וחברות שלה לא התאפקו והכינו אותה לבד. העוגה יוצאת לחה ונימוחה ואין זכר לבננות שבה. אני מוסיפה לפי החשק: אגוזים, צימוקים או שבבי שוקולד.
ביום גשום וחורפי כמו היום, זו עוגה מושלמת לצד כוס תה.