קטגוריה: מאפים

מור, היא הנינה הבכורה מצד אמא שלי, נהנתי לראות אותה גדלה לאורך השנים מהתינוקת המתוקה לבחורה המדהימה שהיא היום. מפגש בנות איתה, עם האחיות שלה ושאר בנות המשפחה (שלוש דורות שבהן רוב מובהק לנשים) תמיד יהיה מלא בצחוקים וממלא את הלב. עברו שנים וממרחקים בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית הגיעו אלי תמונות של הבורקס הטורקי שמור מכינה כתחביב. כשהגעתי, לביקור קצר מידי בארץ, היה ברור לי שאנחנו ננסה לתאם הכנת בוקרסים ביחד. בספונטניות נפגשנו בשבת בצהרים לכמה שעות של כיף. מור הכינה את הבצק, במומחיות, מרגישה אם צריכים עוד טיפה מים או לא. מסבירה איך לפתוח אותו בעדינות לעלה דקיק דקיק, וכמובן איך להכין את מילוי בתרד (מנגולד) וגבינה. והבונוס: מגבעולי התרד הכנו סלט מבושל, שאמא שלי היתה מכינה ובת דודה שלי מאוד אוהבת. הבונוס הגדול בלהתבגר בכך הוא שאנחנו זוכים לראות את הדור הבא, גדלים ופורחים. וככה בלב גדוש באהבה וידיים עמוסות במגשי בורקסים נהדרים יצאתי לביקור משפחתי והעברתי את האושר הזה הלאה במשפחה.

המתכון המצורף מספיק לשמונה בורקסים בגדול בינוני, אני ממליצה להכפיל כמויות ולהקפיא את העודפים. וכמובן לעבוד בחברותא כי זה הופך את ההכנה להרבה יותר כיפית. יש לפחות שעה של המתנה כשהבצק בשמן, כשהיינו ביחד הזמן עבר בלי שבכלל שמתי לב שהמתנו.

זהו אחד המתכונים הקרובים לליבי, בעיקר כי קלות ההכנה שלו מאפשרת להכין אותו בכמויות גדולות ולארח בקלות ואפילו בספונטניות להדלקת נר בחנוכה. ככזה הוא מלווה אוי כבר שנים רבות כל שנה מחדש, ומייצר הרבה רגעי שימחה.
המתכון הזה התגלגל דווקא בכיוון ההפוך, מהבית שלי לבית של ההורים שלי. ואחד הדברים המרגשים שמצאנו כשההורים שלי נפטרו זה את המתכון כתוב בכתב ידו של אבא שלי. אבא היה חולה פרקינסון וחלק מהקושי והתסכול בשנים האחרונות היה על זה שהוא מזדקן ושוכח דברים וכשרוצה לכתוב הכתב יוצא רועד ולא קריא, ולא הכתב המושלם והמדוייק שהיה לו בעבר. כמובן שהוא לא ויתר, והיה מתמיד הולך לטיפולי ריפוי בעיסוק ומתרגל. מצאנו מחברות שלו שבהן היו התרגולים. ובהן הסתתר המתכון הזה, שאני העברתי אליו באחד מביקורי חנוכה אצלהם בבית. חודש דמצבר, חודש היום הולדת שלי ושל אבי האהוב ז״ל, ואני ממשיכה לחגוג את החג ולהתרפק על זכרונות מרגעים אהובים.

הקרדיט למתכון הוא ללהיא לפיד, המתכון שפרסמה התגלגל לידי לפני שנים רבות ואומץ בשימחה רבה. אלה לא סופגניות עגולות ומושלמות מראה, הן יוצאות כמו ענני ברבאאבא, בכל מיני צורות וגדלים אבל בעיקר טעימות ממש.

לגבי המילויים: אחרי כמה מזרקי מילוי שנקנו לאורך השנים השנה גיליתי את בקבוקי הרטבים הלחיצים. מילאתי בקבוק אחד בריבת תות, בקבוק שני בגנאש שוקולד (צריך להכין אותו דליל יחסית ולהוציא מהבקבוק אחרי השימוש כי השוקולד מתקשה בבקבוק וקשה להפוך אותו לנוזלי). וכמובן שפע אבקת סוכר מעל. לחילופין אפשר להכין קערה עם הציפוים המועדפים ולטבול את הסופגניה מלמעלה ברוטב השוקולד.

אני מפרסמת את המתכון לפני חנוכה, שיהיה זמין לכל מי שעוד לא מכיר, כדי שלכולם יהיה חג חנוכה מתוק ומהנה עטופים במשפחה וחברים אהובים.

פשטידה אידיאלית לאוהבי בורקס התרד, הקישים וכדומה, כי אם המילוי כ״כ טעים הוא בהחלט יכול לעמוד בפני עצמו. אני אוהבת את השילוב של תרד וגבינות, ובמיוחד אוהבת כמה הפשטידה הזו קלה להכנה, וכמה מהר היא נעלמת מהתבנית. מבחינתי זו עוד דרך לגרום לילדים להחשף לעוד ירקות שבשיגרה הם יכולים להתעלם מהם, אבל כשמונחת מולם פשטידה מהממת כזו, וכל המבוגרים מתענגים עליה, הם מוכנים גם לנסות. החלק של לנסות הוא החלק הטריקי עם ילדים, אחרי שמנסים כמה פעמים אפשר להחליט שלא אוהבים, אבל הניסוי חשוב, ומבחינתי כל מה שמפתה אותם לא להתקבע על פסטה, שניצל וקטשופ הוא מבורך. סיכוי טוב, שהקטנה שלי, תעשה פרצוף, תטעם בנגיעה ותגיד לא טעים לי, אבל כשהיא תעשה את הפרצוף, התגובה תהיה מעודדת: ״העיקר שניסית״ בלי להתרגש. היא תפגוש את הפשטידה הזו/תרד עוד כ״כ הרבה פעמים וכל פעם מחדש תשמע מסביבה כמה זה טעים, בסוף היא תנסה באמת, ובשאיפה תתאהב כמוני. זה שאוכל הוא בריא או מגוון לא אומר שהוא לא טעים. לנו המבוגרים הפשטידה הזו כ״כ טעימה שכשאוכלים אותה שוכחים כמה תרד זה בעצם ירק בריא עשיר בברזיל, ויטמינים ונוגדי חימצון.

חייבת לשתף בטיפ הזה: לאחרונה, גיליתי שוב כמה בצל מקורמל הוא טעים, אז המתכון הזה מתחיל בשבעה בצלים שקצצתי ונתתי להם לשבת במחבת עם אש נמוכה, כמה שיקח יקח, קירמול איטי ועדין, שמוציא את כל הסוכר הטיבעי מהבצל. כמובן שאפשר גם לעשות טיגון קצר יותר עד הזהבה, וזה בהחלט מספיק. העיניין כאן ששבעת הבצלים שהתקרמלו להם לאיטם נכנסו ללא מעט תבשילים באותו הסופ״ש, הם גם יכולים להכנס לפריזר ולצאת משם בעת הצורך, קיצור דרך שממש ממש משדרג מתכונים וחוסך הרבה זמן. בזמן שהבצל התקרמל, לא נדרשת יותר מידי תשומת לב, כי האש נמוכה, ואפשר גם שרוב התהליך יהיה עם מכסה סגור, ככה שלמעשה בזמן שאני מכינה את מה שנדרש לתבשיל הבא או סתם קוראת ספר עם כוס קפה, הבסיס לכ״כ הרבה אוכל טעים  נוצר לו במחבת.

כבר כמה שנים שאנחנו מכינים בורקס ביתי, גם כי אין פה כ״כ ממי לקנות בורקס בקליפורניה, אבל גם כי זה מאפשר לשחק עם מילויים כטוב ליבינו. בתור מישהי שתמיד מעדיפה את המילוי על הבצק שסביבו אני אוהבת הרבה מילוי, ומילויים מושקעים כאלה שמכינים בבית. הפעם עשינו שתי וריאציות: בורקס תרד וגבינות, ובורקס גבינות. מילויים אחרים אהובים כאן הם פטריות בצל ותפו״א וכמובן פיצה. את אתגר הכנת בצק עלים בבית עוד לא ניסיתי. הבצק הוא בצק עלים קנוי שהופך את המתכון הזה לקל ונגיש. כאן הוא נמכר בחבילות של עשרה ריבועי בורקס אבל כמובן שאפשר גם להשתמש בגליל בצק עלים. זה עוד מאכל שכיף להכין עם הילדים, הם אוהבים לפזר את המילויי, לסגור את הקצוות ולעצב לצורות שונות וכמובן למרוח את הציפוי מלמעלה. אל תשכחו את השלב הזה, כי זה ההבדל בין בורקס מושקע במראה אפרפר לבין מראה שחום ופריך.
חג שבועות כבר עבר, אבל את הבורקסים האלה אנחנו מכינים לאורך כל השנה, זה גיוון כיפי לארוחת ערב, או לכריך לבהס אם נשאר משהו לבוקר.