קטגוריה: מרקים

מרק קליל ועדין שכולו פינוק, והחלק הכי כיפי פה זה שהמרק המפנק והקרוטונים שנלווים אליו מוכנים בחמש דקות עבודה, הכל נכנס יחד לתנור וזהו בערך נשאר רק לטחון ולהגיש.

הפעם מתכון שקצת דורש אורח רוח , אבל כמו תמיד עם כל האפשרויות להקל ולקצר את הדרך ככה שאפשר להתפנק על סיר קובה מהביל, בפחות זמן והשקעה ועם מקסימום טעם.

להכנת הקובות:
הרעיון הוא שאת הקובות ניתן להכין בסרט נע, מכינים את הבצק, בזמן שהבצק סופג את המים (והמרק מתבשל) אנחנו מכינים את תערובת הקציצות ואז מכינים מגש עם כדורי בשר, ניתן להקפיא אותם לעשר דקות מה שיקל על עבודת העיטוף בבצק, אבל הטריק של שימוש במערוך חוסך הרבה מהמאמץ ולמעשה אני לא רואה אין צורך להקפיא.
מרדדים עיגול בצק, מפרידים ממשטח העבודה ממלאים וסוגרים את הקצוות, אם יש עודף בצק מחזירים לקערת הבצק. במגש הקיציצות, נחליף כל קציצה בקובה, ולאחר כשיש לנו כ 20 קובות מוכנות, אפשר להכניס אותן למרק לבישול – ככה כולן מוכנות באותו זמן והבישול הוא אחיד.

אם רוצים להקפיא להכנה הבאה:
אם עושים את עבודת הגילגול בצורה מרוכזת, ניתן להקפיא קופסאות סגורות של קובות – כשל קובה מופרדת ע"י נייליון נצמד או נייר אפייה. בפעם הבאה שנרצה להכין קובה זה יהיה הרבה יותר פשוט, כי מהפריזר הן נכנסות למרק (חשוב לשים לב שהן יופרדו אחד מהשנים בזמן ההקפאה).

ואם ממש אין לנו זמן לגלגל קובות:
ואם ממש ממש לא בא לכם לגלגל קובות, תוסיפו לתערובת הבשר חצי כוס סולת ותערבבו היטב, ופשוט תגלגלו לקציצות. בנוסף נכין כמחצית מבצק הקובה אותו נפזר בסיר כנטיפים (פיסות בצק שרודד) מקבלים את כל הטעם והרבה פחות עבודה.

כל אחת מהגרסאות האלה תהיה טעימה, מה שבטוח בטוח, ובזמן שאתם מתלבטים באיזה מהם לבחור אני ממליצה להתחיל להזהיב את הבצל.

בתמונות הכנתי סדנא של קובה בבית, גם סלק וגם דלעת במקביל לכן הכמויות כפולות.

כן כבר פרסמתי את המתכון הזה בעבר אבל במקרה הכנתי אותו השבוע: החלטתי להכין קוסקוס ביום שישי בשש בערב, המרק כבר היה על האש והיה תענוג להכין קוסקוס שמוכן ברבע שעה, טעים ואוורירי ומפנק בדיוק כמו אחיו המאודה שעה וחצי על הסיר. למי שאוהב קוסקוס, ולא אוהב את הקוסקוס מהיר ההכנה בסופר, להכין קוסקוס בכמה דקות זה פינוק רציני. המתכון הזה מנגיש את הקוסקוס לכל מי שנמנע מהכנת הקוסקוס בגלל שזה לוקח המון זמן. וככזה, מגיע לו להופיע כאן בנפרד ולהזכיר לכם להוציא את הקערה והמסננת מהארון.

אה ואיך מכנים את המרק במהירות? בישול המרק לוקח זמן, אבל ניתן לקצר את עבודת הכנת המרק כשמארגנים דברים מראש:

• הירק למרק נשמר בקופסאות במקפיא (שום של דורות, סלרי ושמיר שנקצצו ישר כשנקנו)
• גרגירי חומוס שהושרו ובושלו בסיר לחץ נשמרים במקפיא
• בזמן שהמרק מתבשל, העוף נכנס לסיר לחץ לחצי שעה, בישול ששומר אותו עסיסי ולא מצריך השגחה עם האש, ניתן לתת לעוף להתבשל במלואו הרבה לפני שהוא מצטרף למרק. העוף מתבשל עם הירקות כחצי שעה, אבל המרק מוכן ברגע שהירקות מבושלים.

נשאר לי לקצוץ: בצל, דלעת (שאפשר לקנות חתוכה), תפוח אדמה, גזר וקישוא לאדות את כל הירקות עם מעט שמן זית, להוסיף את גרגירי החומוס והעוף המבושל מים תבלינים וזהו!
לקח שעה להכין סיר מרק ענק (שרוב הזמן זה הבישול של העוף) וקילו קוסקוס ולשבת להנות מארוחת כיפית.

אז כן זה לא המתכון שבו ההורים שלי או סבתא שלי השתמשו, אבל היי הספקתי לעשות עוד הרבה דברים נוספים ביום הזה, ולסיים אותו עם קוסקוס מפנק, וקריאות האושר בבית הן ממש ממש דומות.

הפרשנות שלי למרק העוף הישראלי עם השפעות חיוביות מהמטבח המקסיקני. קשה להבין כמה עוף מכובס, שמכובס נכון יכול להקפיץ את המרק! העוף מפורר לסיבים ונותן למרק גם טעם אבל גם מרקם כיפי. בתוספת של איטריות קיבלנו ארוחת ערב או צהרים קלילה ומפנקת שכולנו עפנו עליה. אני משתמשת באינסטאפוט לבישול העוף, הוא איתנו כבר יותר משנתיים, והוא אחד המכשירים הכי שימושיים במטבח. הצורה הזו של לבשל את העוף בסיר לחץ עובדת עם עוד מתכונים, ומייצרת את חזה העוף הכי רך ונימוח שיש. מרק עוף כבר לא נראה אותו דבר אחרי הטריק הזה.

כבר כמה פעמים ששמעתי על הפאייה של אבי, ואז טעמתי אותה, התלהבתי וסימנתי לעצמי לחפש זעפרן. וככה עברו השבועות, הזעפרן כבר חיכה במגרת התבלינים, ואני התמהמתי עם ההכנה.
לפני שבוע הכנתי אותה לראשונה, בעשר בלילה כשהיא היתה מוכנה היה קשה לעמוד בפיתוי של צלחת מהבילה. למחרת אחרי שהילדים קיבלו את הפאייה לארוחת צהרים בבה״ס, קיבלתי קופסאות ריקות, ותגובות נלהבות.
בגרסאת המקור הפאייה הוכנה עם עוף, אבל האורז והירקות הם המרכז כאן, אז אני משנה את היחסים בצורה משמעותית, ואפשר גם לוותר לגמרי על העוף כאן. למתכון המקורי של אבי הוספתי גזר שמוסיף צבע יפיפה למנה.  כדי להכין את הפאייה נדרש ציר ירקות או ציר עוף, אז במקרה הזה פשוט הכנתי על הדרך גם מרק ירקות שמשתלב היטב בקיץ הקליפורני הקריר. כמובן שניתן להחליף עם ציר קנוי או ציר שהוכן מראש והוקפא למטרה הזו.
ההכנה כאן כל כך פשוטה וקלה, ומתקבל אורז חלומי, אז אל תעשו את הטעות שלי ותמהמהו מידי עם ההכנה. ואם אין זעפרן, אפשר גם בלי.
המנה כל כך טעימה צבעונית ויפה, שאני מתכננת להוסיף אותה לארוחת החג, אבל כדי שתוגש חמה התזמון פה חשוב: הכל עד השלב של הוספת האורז למחבת יכול להיות מוכן מראש ואז רבע שעה לפני שמתיישבים לשולחן אפשר להוסיף את האורז, ואחרי כשרבע שעה לבדוק אם צוריך עוד מעט נוזלים ופשוט להשאיר את המחבת מכוסה ככה שהכל ישאר חם.

חג שמח!