קטגוריה: עוגות

עוגת גבינה מושלמת, אורירית ומתוקה בדיוק במידה, זו הבחירה האולטימטיבית שלי לשבועות, אבל לא רק. הסוד פה טמון בהקצפה של החלבונים ובאפייה עם אמבט בתחתית התנור, שדואג שהעוגה תשאר נימוחה ואורירית. זו עוגה שדורשת סבלנות, כי בתוםה פאיה צריך להמתין שתתקרר ותתייצב, עדיף לחכות יום יומיים במקרר לפני שהיא נאכלת, אבל זה רק אם נשאר משהו אחרי יום. שיחקנו עם העוגה הזו עם הציפוי ובלי, עם צימוקים ובלי, עם גרידת תפוזים ובלי, כל הוריאציות טעימות ממש.

לכאורה עוגה בחושה, בלי שום דבר מיוחד, אבל כבר שבועיים שכל פעם שתבנית עוגה כזו יוצאת מהתנור היא מתחסלת כאילו לא היתה. היא כ״כ טעימה שהילה וחברות שלה לא התאפקו והכינו אותה לבד. העוגה יוצאת לחה ונימוחה ואין זכר לבננות שבה. אני מוסיפה לפי החשק: אגוזים, צימוקים או שבבי שוקולד.
ביום גשום וחורפי כמו היום, זו עוגה מושלמת לצד כוס תה.

זו עוגה שלא יוצאת לי מהראש, מהפעם הראשונה שאכלתי אוצלה את אספי, בת דודתי האהובה. השילוב של הסולת, הקוקוס והתפוז יוצר עוגה אורירית וכ״כ טעימה שבלי לשים לב אפשר לחסל לבד חצי תבנית. אם גם אתם חובבי תפוזים וקוקוס, אז תכינו אותה, עשר דקות עבודה וגם אתם מרחפים באויר עם המרקם הכיפי של העוגה הזו. ורק כדי להשאיר פה טעם של עוד, אני מבטיחה לשתף גם את העוגת סולת של אמא שלי, גרסא פחות אורירית ולא פחות טעימה, יש לי חולשה לכל מה שמכיל סולת ברכיבים שלו.

כחלק מתקופת הקורונה שבה אנו חיים, המטבח הפך למקום מרכזי עוד יותר בבית. יחד עם מרכזיות המטבח, הרבה קבוצות פייסבוק של מבשלים פורחות. אחת מקבוצות הבישול הכיפיות בוואלי היא ״מבשלים בוואלי״, קבוצה שמלאה בהרבה ידע, השראה והנאה מהמטבח. לפני כשנה, הצטרפה לקבוצה מורן לב, שמעבר להיותה קונדיטורית ובשלנית מדהימה, גם יוזמת מידי פעם סדנאות בישול בצוותא בקבוצה. אני לא יכולה לתאר לכם כמה מרענן זה שיש משהו לצפות לו בסופו של יום עבודה, כשכולנו בבית וכל יום דומה ליום שאחריו. וככה מצאנו את עצמינו בסדנאת מתוקים של מורן, עם עוד משפחה מהקפסולה שלנו ועם הילדים (שווה לשבור שעת שינה בשביל פעילות כזו!). הכנו ביחד שלושה קינוחים, אחד מהם הכנאפה, שהפכה לקינוח שאנחנו חוזרים אליו מידי פעם. קודם כל כי ניר כיאה למי שגדל בקריות, מת על כנאפה, וזה מחזיר אותנו לימי שבת של טיולים בשוק בעכו שתמיד הסתיימו בקופסאת כנפה מהבילה הביתה, ושנית כי בזכות מורן למדתי כמה זה פשוט וקל, וכיף להכין כנאפה בבית ואני רוצה לחלוק איתכם כדי שגם אתם תהנו.

איך אני יודעת שהעוגה הזו מוצלחת? האינדיקציה העיקרית היא המהירות שבה המתכון תורגם מעיברית לאנגלית במחברת המתכונים. זה מה שקורה כשהילה רוצה להכין את המתכון עצמאית, וזה קורה בעיקר עם מתכונים מתוקים מוצלחים. יאללה בואו נתחיל כדי שגם אתם תוכלו להנות מכל השוקולד הזה.

פעם כדי להכין את העוגה הזו הייתי צריכה לגרד בפומפיה את הגזר, זה קצת היה מוציא את הכיף כי צריך המון גזר לעוגה הזו. היום עם מעבד מזון גירור הגזר הפך לקליל, רוני בת השבע כבר מומחית בלקלף את הגזרים ולגרר אותם במעבד המזון.

נכון שאפשר לקנות גזר מגורר, אבל המרקם שלו גס מדי, וזה לא מתאים לעוגה. מצד שני אם נגרר את הגזר באמצעות הדיסקית הכי דקה לא נרגיש בכלל את המרקם שלו בעוגה. אז אני ממליצה לגרר עם הדיסקית של מגררת עם החורים הגדולים, זה יצור את המרקם המדויק. ובעצם את ההבדל בין עוגה שנאכלת כולה באותו יום, לבין עוגה שנשארת מיותמת על השיש.
זו עוגה שכל בני הבית אוהבים, ביום הולדת האחרון שלי ניר והילדים הכינו אותה יחד, ולא הפתיע שהם עשו שתי עוגות, גרסת הילדים – עם שוקולד צ׳יפס או בלי כלום וגרסת המבוגרים עם אגוזי פקאן, צימוקים ושוקולד צ׳יפס, אחת העוגות היחידות שמתחסלות כאן באותו יום.

הסוד של העוגה הוא הרבה הרבה גזר, כמה הרבה? קערה של שני ליטר מלאה או שבעה גזרים גדולים מגוררים לעוגה אחת.
המרקם של הגזר והשילוב עם הסוכר והקינמון קצת מרגישים כמו קוגל, מאוד מאוד דחוס ולח.