קטגוריה: מתכונים

ברוקולי הוא ירק שלא מקבל מספיק כבוד, אז הגיע הזמן לתת לו מקום של כבוד. המרקם הכיפי שלו, הצבע הירוק הבוהק ושפע הבריאות שבו גרמו לי להכין סלט שהוא אחד הרכיבים העיקריים בו. הסוד של הסלט הוא הוינגרט אבוקדו, וינגרט קרמי טעים שעוטף את הבורגול, הברוקולי ושעק הירקות ויוצר סלט סופר מפנק.

במהלך החורף ותחילת האביב, השדות מתמלאים בחובזה. ירק שמאוד מזכיר תרד מבחינת הבישול שלו, טעים ומלא בסגולות בריאותיות. יצאתי ללקט בשדות מסביב לבית, רק כדי לגלות שהאיילים זללו כל שיח בסביבה הקרובה. וככה מצאתי את עצמי תרה את השדות מחפשת לי שיח חובזה, שאוכל לקטוף ממנו. בסוף נמצא השיח ליד אחד החוגים של הבנות, ובשימחה רבה חזרתי עם צרור עלים הביתה.

בגלל שקטפתי את העלים ברחוב, שטפתי אותם היטב, והשרתי כעשר דקות בקערה עם מים וחצי כוס חומץ. לאחר מכן שטפתי, קצצתי והתלבטתי…האם אכין סלט חובזה מטוגנת בסגנון דרוזי, עם בצל ולימון או לביבה מפנקת. וכמובן שאני לא יכולה לעמוד באפשרות לאכול לביבה עסיסית וענקית.
אם אין אצלכם עלי חובזה בנימצא ממליצה להחליף אותם בעלי תרד.

בסוף העונה הגבעולים נהיים סיביים יותר לכן קצצתי אותם ולא השתמשתי בהם, לחילופין ניתן לחלוט את ההעלה בשלמותו ואז גם הגבעול מתרכך.

למתכון "לביבת חובזה ענקית"

בעיני זה המתכון האידיאלי לאוזני המן, הבצק קליל ממש לעבוד איתו, והעובדה שהצק מבוסס על קמח שקדים ובלי תועפות חמאה גורמת לי לאמת אותו לא רק לאוזני המן. זה ממש בצק פריך הגרסא הבריאה (עד כדי, בכל זאת זה בצק לעוגיות).
בין אם אתם בחורים בגרסא הבריאה או בגרסא הקלאסית, אני ממש ממליצה על להכין אוזני המן בבית. זה טיפה עבודה שבזכותה מקבלים עוגיות שטעימות פי כמה וכמה מהגרסא התעשייתית.

הפעם מתכון שקצת דורש אורח רוח , אבל כמו תמיד עם כל האפשרויות להקל ולקצר את הדרך ככה שאפשר להתפנק על סיר קובה מהביל, בפחות זמן והשקעה ועם מקסימום טעם.

להכנת הקובות:
הרעיון הוא שאת הקובות ניתן להכין בסרט נע, מכינים את הבצק, בזמן שהבצק סופג את המים (והמרק מתבשל) אנחנו מכינים את תערובת הקציצות ואז מכינים מגש עם כדורי בשר, ניתן להקפיא אותם לעשר דקות מה שיקל על עבודת העיטוף בבצק, אבל הטריק של שימוש במערוך חוסך הרבה מהמאמץ ולמעשה אני לא רואה אין צורך להקפיא.
מרדדים עיגול בצק, מפרידים ממשטח העבודה ממלאים וסוגרים את הקצוות, אם יש עודף בצק מחזירים לקערת הבצק. במגש הקיציצות, נחליף כל קציצה בקובה, ולאחר כשיש לנו כ 20 קובות מוכנות, אפשר להכניס אותן למרק לבישול – ככה כולן מוכנות באותו זמן והבישול הוא אחיד.

אם רוצים להקפיא להכנה הבאה:
אם עושים את עבודת הגילגול בצורה מרוכזת, ניתן להקפיא קופסאות סגורות של קובות – כשל קובה מופרדת ע"י נייליון נצמד או נייר אפייה. בפעם הבאה שנרצה להכין קובה זה יהיה הרבה יותר פשוט, כי מהפריזר הן נכנסות למרק (חשוב לשים לב שהן יופרדו אחד מהשנים בזמן ההקפאה).

ואם ממש אין לנו זמן לגלגל קובות:
ואם ממש ממש לא בא לכם לגלגל קובות, תוסיפו לתערובת הבשר חצי כוס סולת ותערבבו היטב, ופשוט תגלגלו לקציצות. בנוסף נכין כמחצית מבצק הקובה אותו נפזר בסיר כנטיפים (פיסות בצק שרודד) מקבלים את כל הטעם והרבה פחות עבודה.

כל אחת מהגרסאות האלה תהיה טעימה, מה שבטוח בטוח, ובזמן שאתם מתלבטים באיזה מהם לבחור אני ממליצה להתחיל להזהיב את הבצל.

בתמונות הכנתי סדנא של קובה בבית, גם סלק וגם דלעת במקביל לכן הכמויות כפולות.

כן כבר פרסמתי את המתכון הזה בעבר אבל במקרה הכנתי אותו השבוע: החלטתי להכין קוסקוס ביום שישי בשש בערב, המרק כבר היה על האש והיה תענוג להכין קוסקוס שמוכן ברבע שעה, טעים ואוורירי ומפנק בדיוק כמו אחיו המאודה שעה וחצי על הסיר. למי שאוהב קוסקוס, ולא אוהב את הקוסקוס מהיר ההכנה בסופר, להכין קוסקוס בכמה דקות זה פינוק רציני. המתכון הזה מנגיש את הקוסקוס לכל מי שנמנע מהכנת הקוסקוס בגלל שזה לוקח המון זמן. וככזה, מגיע לו להופיע כאן בנפרד ולהזכיר לכם להוציא את הקערה והמסננת מהארון.

אה ואיך מכנים את המרק במהירות? בישול המרק לוקח זמן, אבל ניתן לקצר את עבודת הכנת המרק כשמארגנים דברים מראש:

• הירק למרק נשמר בקופסאות במקפיא (שום של דורות, סלרי ושמיר שנקצצו ישר כשנקנו)
• גרגירי חומוס שהושרו ובושלו בסיר לחץ נשמרים במקפיא
• בזמן שהמרק מתבשל, העוף נכנס לסיר לחץ לחצי שעה, בישול ששומר אותו עסיסי ולא מצריך השגחה עם האש, ניתן לתת לעוף להתבשל במלואו הרבה לפני שהוא מצטרף למרק. העוף מתבשל עם הירקות כחצי שעה, אבל המרק מוכן ברגע שהירקות מבושלים.

נשאר לי לקצוץ: בצל, דלעת (שאפשר לקנות חתוכה), תפוח אדמה, גזר וקישוא לאדות את כל הירקות עם מעט שמן זית, להוסיף את גרגירי החומוס והעוף המבושל מים תבלינים וזהו!
לקח שעה להכין סיר מרק ענק (שרוב הזמן זה הבישול של העוף) וקילו קוסקוס ולשבת להנות מארוחת כיפית.

אז כן זה לא המתכון שבו ההורים שלי או סבתא שלי השתמשו, אבל היי הספקתי לעשות עוד הרבה דברים נוספים ביום הזה, ולסיים אותו עם קוסקוס מפנק, וקריאות האושר בבית הן ממש ממש דומות.

לפעמים הטבע מפנק בעלים טעימים שרק מחכים להכנס לכריך או לסלט, כאלה הם עלי רוקט רעננים וטעימים שמשתדכים לתלתלי כרוב ורוטב טעים.
הם כ"כ טעימים שבאמת גם בלי שטם רוטב או עם טיפה שמן זית לחמיון ומלח הם יהיו נהדרים, ובכל זאת שווה לשדך אותם לכרוב ולרוטב הזה.
הסלט הזה מושלם כתוספת מרעננת לחמין, ושלא יהיה ספק אני מתכוונת לחמין המהיר והטעים הזה שאם עדין לא ניסיתם אתם חייבים!

חנוכה הוא החג האהוב עלי, האורות היפיפיים, שפע משחקי נרות וסביבונים, האוכל הכי טעים שיש ושמונה ימים בהם אפשר לחגוג.

אני מתה על לביבות ומנצלת כל הזדמנות לאכול אותן מתוקות או מלוחות אז אני מצרפת כאן כמה מתכונים אהובים. הטיפים העיקרים שלי הם להשתמש במעבד מזון, לסנן נוזלים היטב, לאפות במקום לטגן וכמובן להכין יותר ממה שחשבתם שצריך.
החג הזה הוא הזדמנות נהדרת לארח ולהתארח ולהנות עם בני משפחה וחברים, ואפשר להוריד המון עומס כשחולקים את ההכנות, ומשלבים תוספות שקל להין מראש.
רגע לפני שאנחנו נכנסים למטבח אני ממליצה לקרוא את הפוסט המעולה הזה לגבי באיזה שמן כדאי להשתמש (מתמצתת: שמן אבוקדו לטיגון עמוק, שמן זית ללביבות, ומאמצת את ההמלצה להשתמש באבקודו טרי או בזיתים במקום השמ בסלטים!!!).
ריכזתי כאן כמה מתכונים שמשלבים היטב יחד בשולחן החג, נתחיל במקבץ לביבות אהובות:

• לביבות בטטה
• לביבות תפו״א קלאסיות
• קציצות פרסה (כרישה)
• לביבת מחבת ענקית של כרישה ופטריות
• לביבות ברוקולי ותירס
• לביבות תרד

בשבוע של חנוכה אני מכינה המון המון לבביות, ועוברת לשיטה של למקבל את הכנה עם מגוון תוספות ללביבות הבסיסיות. בתמונה לביבות דלעת, תרד ותפוחי אדמה (המתכונים המפורטים למעלה), אפשר להכין את הלביבות יום קודם ולחמם קצת בתנור לפני ההגשה:
   תכף נכנסות לתנור: 

ולפעמים מספיקה לבבית אחת טעימה בטרוף וגדולה:

בגזרת המתוקים כמובן סופגניות, אני בדר״כ מכינה סופגניות אשל, שאין מילים כמה הן קלות ומהירות להכנה או ספינג׳, בנוסף גם לביבות גבינה מתוקות ישתלבו כאן בשמחה רק שהן דורשות טיגון עדיין והשגחה.
המתוקים כן דורשים טיגון בשמן עמוק, ולכן אני נצמדת למתכונים המהירים והקלים יחסית שלא דורשים התפחה וטיגון ארוך.

חוץ מהליבבות והסופגניות, אני משתדלת להוסיף סלטים קלילים, ירקות חתוכים או מוחמצים, גבינות ולחמים ובדר״כ מרק כתום שאפשר להכין יום קודם.
המטרה היא קצת לאזן ולגוון את השולחן וגם לסגור את הפינה של ארוחת הערב.

אפשר לשחק עם שילובים שונים לכל יום בחג, ולתכנן מה אפשר להכין מראש כשבדר״כ רק את הסופגניות חשוב להכין ממש באותו יום כדי שיהיו הכי טריות שאפשר.
והכי חשוב, אפשר לבקש מהאורחים להיכן משהו, ככה שלרגע לא ימאס לנו מטיגונים וליבובים ולחג ישאר טעם טוב.
חג שמח!!!

חזרתי מחופשה קצרה לכבוד בת המצווה של הילהלוש שלנו, היה כיף  לטייל אבל כיף גם לחזור הביתה למטבח ולאוכל הבייתי, ואם כבר אוכל בייתי אז הקציצות האלה.
סיר הקציצות הזה הוא מסוג הסירים שלאט לאט מרכזים את כל בני הבית סביבו. עוד לפני שהסיר מוכן לגמרי, כל אחד טועם קציצה רק כדי לראות איך יצא, ולא לאט כל הסיר הענק הזה מתחסל. וזה חלק מהכיף כשיש סירים בבית.
שני פרטים קטנים הופכים את המתכון הזה לכזה שנעלם מהסיר קציצה אחר קציצה. האחד, זו הסולת שמחליפה את פרורי הלחם, הסולת גם מוסיפה לרכות על הקציצות אבל גם מסמיכה את המרק ויוצרת סוג של מרק קובה בלי החלק של הגילגולים. והפרט השני הוא הירקות שברוטב העגבניות, לרוטב העגבניות המסורתי הוספתי הפעם גם סלק, בטטה וגזרים, הרוטב נטחן למחית חלקה אבל משאיר אותה עם צבע אדום-בורדו עמוק. אני הגשתי את הקציצות עם פסטה, אבל גם אורז או קוסקוס ישתלבו איתו נהדר. סיר שעושה ריח של בית, ושכיף לראות את כולם זוללים ממנו.