מנה קלילה וכיפית שאפשר לאכול בתוך בוריטו או על אורז, משלבת הרבה ירקות אבל גם חזה עוף טחון והכי חשוב מתובלת בתערובת תיבול בסגנון מקסיקני.
התיבול מאוד דומה לתיבול מזרח התיכוני, עם הסוויץ הקטן של הצילי החריף והאורגנו.
אפשר להכין את המנה גם עם תערובת תיבול קנויה, אבל האמת שיותר פשוט לי לקנות את התבלינים הבסיסים ולהכין לבד ולקבל תוצאה מדויקת שלא תלויה ביצרן ספציפי.
הפעם מנה שלוקחת כשלוש-ארבע שעות של בישול איטי, אבל זו מנה שהסבלנות בהכנה שלה משתלמת. השילוב של הבשר הנימוח עם השעועית הירקוה שנוספת רק בסוף אז נשארת בשיאה הוא נהדר. בעיני זו מנה חגיגית, אבל כזו שאפשר לחגוג איתה גם ביום חול, כי למה לא בעצם?
הכיף כאן שמתקבלת מנה עשירה, גם בצבעים וגם המקרמים, ובעיקר מה שצריכים לעשות פה זה לתת לבשר להתרכך לאיטו, ורק בסוף להוסיף את העגבניות ואת השעועית הירוקה.
כל ירקות האביב התחברו להם יחדיו למנה יפיפיה: קינואה עם ירקות קלויים שעליה אופים נתחי סלמון ברוטב סויה תפוזים. התוצאה טעימה ויפיפה. מנה שבטוח הולכה לככב על שולחן החג. הקסם של המנה הוא כמה היא קלה להכנה, מסוג המנות שמאפשרות לנו לארח לחג וגם לשתות קפה בנחת.
אפשר להכין את המנה גם תוספת צמחונית מפנקת ללא הדג, ממליצה בחום.
המטבח העירקי מככב אצלינו במשפחה בזכות דודתי האהובה, היא למדה את כל המאכלים האלה ותמיד מצרפת אותם לשולחן המשפחתי במפגשים. היא מסוג האנשים שמבשלים בחסד, בלי הרבה רעש וצילצולים, כל דבר שהיא מכינה תמיד יותא הכי טעים שיש. בתור מישהי שגדלה קרוב אליה ותמיד באה להציץ לסירים אני מדברת מניסיון.
היום זו המנה האהובה על הבת שלי והחברות שלה, מסוג הסירים שהן מבקשת שאכין שוב ושוב. מנה מאוד מאוד קלה להכנה, שגר ושכח לתנור, רק בלי השכח כי הריח שמתפזר בבית גורם לכולם להיות מודעים לכך שיש משהו מתבשל פה.
חזרתי מחופשה קצרה לכבוד בת המצווה של הילהלוש שלנו, היה כיף לטייל אבל כיף גם לחזור הביתה למטבח ולאוכל הבייתי, ואם כבר אוכל בייתי אז הקציצות האלה.
סיר הקציצות הזה הוא מסוג הסירים שלאט לאט מרכזים את כל בני הבית סביבו. עוד לפני שהסיר מוכן לגמרי, כל אחד טועם קציצה רק כדי לראות איך יצא, ולא לאט כל הסיר הענק הזה מתחסל. וזה חלק מהכיף כשיש סירים בבית.
שני פרטים קטנים הופכים את המתכון הזה לכזה שנעלם מהסיר קציצה אחר קציצה. האחד, זו הסולת שמחליפה את פרורי הלחם, הסולת גם מוסיפה לרכות על הקציצות אבל גם מסמיכה את המרק ויוצרת סוג של מרק קובה בלי החלק של הגילגולים. והפרט השני הוא הירקות שברוטב העגבניות, לרוטב העגבניות המסורתי הוספתי הפעם גם סלק, בטטה וגזרים, הרוטב נטחן למחית חלקה אבל משאיר אותה עם צבע אדום-בורדו עמוק. אני הגשתי את הקציצות עם פסטה, אבל גם אורז או קוסקוס ישתלבו איתו נהדר. סיר שעושה ריח של בית, ושכיף לראות את כולם זוללים ממנו.
קשה לי להסביר כמה קסם יש בקציצות האלה, קציצות דגים עם סלק וחומוס, שמשלבים גם ברוטב וגם בתערובת הקציצות. השילוב הזה יוצר קציצות טעימות להפליא במרקם קליל, טעם הדג עדין. וכן יש כאן קצת יותר שלבים מהרגיל, לכן הכנתי כמות גדולה שמאפשרת לנו להנות מהעושר הזה לכמה ימים. זה סיר שממלא את הבית בריחות וצבעים, ואותי באושר לראות את הילדים זוללים את הקציצות האלה אחת אחרי השנייה, כאילו שכחו שהם בגיל ההתבגרות ועליהם לקטר כל היום. בקיצור, חייבים להכין.
אם בכל זאת לא לגמרי השתכנעתם לנסות אני ממליצה בחום, שתניחו קערה להשרייה של כוס גרגירי חומוס על השיש, בתור התחלה. בזמן שאתם מתלבטים, וסתם חיים את חייכם, תנו להם להתחיל את התהליך. וככה או ככה תוכלו להתפנק על כמה מתכוני חומוס אחרים מהבלוג.
כבר סיפרתי בעבר שקארי היא אחת המנות האהובות עלי, אז אני חוזרת למתכון נוסף של קארי הירוק. הפעם הקארי בשילוב דלעת וחצילים, שילוב שמתאים לסתיו ולשפע הדלעות שמקשטות את השווקים. מנה קלה להכנה ומנצחת בעיני. ניתן להוסיף לה נודלס או להגיד על אורז ולקבל ארוחה מלאה ומגוונת. המתכון כאן הוא בסיס למתכוני קארי נוספים, ניתן להוסיף מנות חלבון שונות (עוף, דג,טופו) וכמובן ניתן לשנות את מרכיבי הירקות, בטטה, תרד, ברוקולי, אפונה, אין ירק שהרוטב המדהים הזה לא יחמיא לו.
לתפקוד ההורות שלי בלילה יש שני קצוות ברורים: באחד שינה עמוקה שמתוכה כל מה שאני יכולה להציע הוא חיבוק מנחם, ולרוב גם לא אזכור מתי הגיע אלי הגוזל למיטה, בשני אני עומדת על הרגליים בשניה, ומתפקדת בצורה תכליתית כשהמטרה העיקרית היא לחזור למיטה בהקדם. וככה יצא שהלילה טיילתי לשירותים ביוסמיטי וואלי. אחרי הטיול הלילי לא הצלחתי לחזור להרדם, ובשקט בבקתה בה שמעתי את כולם ישנים שנתי נדדה למחשבות על כריכים.
בין אם זה אוכל לבהס או אוכל למסלול בטיול, המטרה היא זהה, בנקודת עומס ביום, דקה לפני או אחרי שצלחת עליה קשה, כיף להתפנק על נשנוש טעים, כזה שמזכיר לך שיש מי שיודע מה אתה אוהב הכריך שלך. בטיולים, לרוב כריך טוב, פרוסה של עוגת גזר, או פרי פריך מספקים את הדרישה. בבהס זה יכול להיות ברקפסט בוריטו מפנק. עוד תזכורת קטנה במהלך היום, שלא משנה מה היה במהלכו, יש פה מישהו שרואה אותך ויש חיבוק ששמור לך גם אם עכשיו אמצע הלילה.
נכון שאת כל המתכונים שלי אני אוהבת, אבל את זה אתם חייבים לנסות. התבשיל הזה כ״כ עשיר בטעמים, שכל בני הבית קפצו עליו. המתכון נראה מסובך, אבל באמת שהוא קליל, ולמעשה אפשר להכין אותו בסיר אחד ולא נדרשת הרבה עבודה. בנוסף גם סיר לחץ יכול לעבוד פה ולקצר תהליכים. אז קל להכנה, עשיר בטעמים, טיפה פיקנטי, מאוד בריא וממלא את הבית בריח שאי אפשר לעמוד בו מקווה ששכנעתי אתכם להכין!
ניתן להגיש את המנה בשתי צורות, האחת כתבשיל מעל אורז, והשניה כארוחת טורטיות בהכנה עצמית, בתוספת גוואקמולי, סלט עגבניות מקסיקני, תירס ואורז או לשלב את שתי האפשרויות יחד.
מנה נהדרת בשתי דקות עבודה, הסוד פה הוא שהלימון מרכך את העוף וגם מייצר רוטב טעים. אחרי שהכנסנו לתנור, כל מה נותר זה לצרף אורז שיספוג את הרוטב וירקות וקיבלתם ארוחת צהרים מושלמת.