מנה קלילה וכיפית שאפשר לאכול בתוך בוריטו או על אורז, משלבת הרבה ירקות אבל גם חזה עוף טחון והכי חשוב מתובלת בתערובת תיבול בסגנון מקסיקני.
התיבול מאוד דומה לתיבול מזרח התיכוני, עם הסוויץ הקטן של הצילי החריף והאורגנו.
אפשר להכין את המנה גם עם תערובת תיבול קנויה, אבל האמת שיותר פשוט לי לקנות את התבלינים הבסיסים ולהכין לבד ולקבל תוצאה מדויקת שלא תלויה ביצרן ספציפי.
קבבים בתיבול בסגנון טורקי עסיסים ועשירים בטעמים. אני בדר״כ משלבת את הקבבים האלה עם אורז בסגנון טורקי וסלט ירקות עשיר, אבל הם משתלבים נהדר בפיתה.
תהנו!
הפעם מנה שלוקחת כשלוש-ארבע שעות של בישול איטי, אבל זו מנה שהסבלנות בהכנה שלה משתלמת. השילוב של הבשר הנימוח עם השעועית הירקוה שנוספת רק בסוף אז נשארת בשיאה הוא נהדר. בעיני זו מנה חגיגית, אבל כזו שאפשר לחגוג איתה גם ביום חול, כי למה לא בעצם?
הכיף כאן שמתקבלת מנה עשירה, גם בצבעים וגם המקרמים, ובעיקר מה שצריכים לעשות פה זה לתת לבשר להתרכך לאיטו, ורק בסוף להוסיף את העגבניות ואת השעועית הירוקה.
חזרתי מחופשה קצרה לכבוד בת המצווה של הילהלוש שלנו, היה כיף לטייל אבל כיף גם לחזור הביתה למטבח ולאוכל הבייתי, ואם כבר אוכל בייתי אז הקציצות האלה.
סיר הקציצות הזה הוא מסוג הסירים שלאט לאט מרכזים את כל בני הבית סביבו. עוד לפני שהסיר מוכן לגמרי, כל אחד טועם קציצה רק כדי לראות איך יצא, ולא לאט כל הסיר הענק הזה מתחסל. וזה חלק מהכיף כשיש סירים בבית.
שני פרטים קטנים הופכים את המתכון הזה לכזה שנעלם מהסיר קציצה אחר קציצה. האחד, זו הסולת שמחליפה את פרורי הלחם, הסולת גם מוסיפה לרכות על הקציצות אבל גם מסמיכה את המרק ויוצרת סוג של מרק קובה בלי החלק של הגילגולים. והפרט השני הוא הירקות שברוטב העגבניות, לרוטב העגבניות המסורתי הוספתי הפעם גם סלק, בטטה וגזרים, הרוטב נטחן למחית חלקה אבל משאיר אותה עם צבע אדום-בורדו עמוק. אני הגשתי את הקציצות עם פסטה, אבל גם אורז או קוסקוס ישתלבו איתו נהדר. סיר שעושה ריח של בית, ושכיף לראות את כולם זוללים ממנו.
