משהו קורה לחצילים אצלינו בבית, מהרגע שבו הם מוכנים (בדר״כ אפויים בתנור), הם מנושנשים כ״כ מהר שאני לא מספיקה להגיע לשלב התחמיץ או כל שלב אחר בעצם.גם הפעם חצי נזללו עוד לפני שפגשו את התחמיץ.
אז אני אומרת מראש, תכינו כמות של שני חצילים לפחות, אפשר גם יותר וסבלנות כי שווה לתת להם את הטבילה הזו בתחמיץ הם רק נהיים יותר טעימים. החלק הכי אהוב עלי במתכוני חצילים הוא לראות את בני המשפחה והחברה מתענגים עליהם.
לתפקוד ההורות שלי בלילה יש שני קצוות ברורים: באחד שינה עמוקה שמתוכה כל מה שאני יכולה להציע הוא חיבוק מנחם, ולרוב גם לא אזכור מתי הגיע אלי הגוזל למיטה, בשני אני עומדת על הרגליים בשניה, ומתפקדת בצורה תכליתית כשהמטרה העיקרית היא לחזור למיטה בהקדם. וככה יצא שהלילה טיילתי לשירותים ביוסמיטי וואלי. אחרי הטיול הלילי לא הצלחתי לחזור להרדם, ובשקט בבקתה בה שמעתי את כולם ישנים שנתי נדדה למחשבות על כריכים.
בין אם זה אוכל לבהס או אוכל למסלול בטיול, המטרה היא זהה, בנקודת עומס ביום, דקה לפני או אחרי שצלחת עליה קשה, כיף להתפנק על נשנוש טעים, כזה שמזכיר לך שיש מי שיודע מה אתה אוהב הכריך שלך. בטיולים, לרוב כריך טוב, פרוסה של עוגת גזר, או פרי פריך מספקים את הדרישה. בבהס זה יכול להיות ברקפסט בוריטו מפנק. עוד תזכורת קטנה במהלך היום, שלא משנה מה היה במהלכו, יש פה מישהו שרואה אותך ויש חיבוק ששמור לך גם אם עכשיו אמצע הלילה.
כריך אנטיפסטי, מסוג הכריכים שאפשר להתארגן עליו מראש בקלות, ולקצור את הפירות בארוחה מפנקת. מתחילים בלקנות לחם טעים שאוהבים, עלי בייבי לסלט וגבינת עיזים קשה או רכה שמשתלבת נהדר עם הירקות הקלויים. ואז בכמה דקות הירקות נפרסים ונכנסים לתנור. לאחר שהירקות התקררו כל מה שנשאר לנו הוא לשלב את כולם ביחד, עם הגבינה, להוסיף ממרח אחר שאוהבים (סחוג, פסטו, ממרח שום, ממרח אגוזים והיד עוד נטויה) והארוחה מוכנה. כמה שזה פשוט ככה זה טעים ובריא.
אני מוסיפה גם סלט עלים ברוטב וינגרט דבש חרדל, מתכון שהגיע אלי עם המלצה חמה מחברה, שוב שתי דקות עבודה שיקשוק ומוכן. ארוחה טעימה ובריאה בכמה דקות עבודה.
רוטב צ׳ימיצ׳ורי, רוטב שפשוט משדרג את האוכל שהוא מצטרף אליו, לא משנה אם זה בשר, ירקות או כריך. הצ׳ימיצ׳ורי מוסיף עוד נדבך של טעמים עשירים.
הפעם הכנתי סטייק כרובית, שלא הספקתי לצלם, וחצילים אפויים שניהם הוגשו כשמעליהם רוטב צימיצורי. הכנתי שתי גרסאות של הרוטב פעם בקיצוץ הירקות ופעם בעזרת מעבד מזון. הממרח שנוצר עם המעבד מזון, טעים באותה מידה ומשתלב נהדר בכריכים גם שבועיים אחרי מאחר ושמן הזית מגן עליו. את הירקות הקצוצים סיימנו דיי מהר אבל הם מחזיקים כחמישה ימים בקירור. הפטרוזיליה ברוטב הזה מקבלת רכות מסויימת ככה שמי שיש סביבו סרבני פטרוזיליה, זו יכולה להיות הזדמנות טובה להתנסות שוב.
ההמלצה שלי היא לא להתקבע על השילוב עם חצילים או עם כרובית אפויה, להכין את הרוטב, ולהתחיל לשחק בשילובים שונים.
את כל הממרחים שלי אני אוהבת אבל זה מרגש אותי במיוחד, מהסיבה שהוא לא יכול להיות זמין כל השנה. שום טרי זמין לתקופה קצרה, לפני שהשום מתחיל להתייבש והופך לשום שאנחנו מכירים. אז במקרה הזה, הממרח משמר את השום והופך אותו לזמין לתקופה ארוכה יותר. ותוך כדי זה, הופך אותו גם לקל לשימוש, כי ברגע שיש לנו צנצנת של ממרח שום, היא יכולה להקפיץ כל מנה כמעט שנכין: כריכים, סלטים, דג מבושל, רצועות טופו מוקפצות ואני יכולה להמשיך עוד ועוד. כבר שבוע שאנחנו בבית חוגגים עם הממרח הזה, בכל כריך ותבשיל, פשוט כיף.
השלב הבא? למהר לשוק האיכרים הקרוב לרכוש צרור שומים ירוקים לפני שהעונה תסתיים, זר שישמח לבב אנוש, שלא לדבר על צנצנת עם פסטו שום כזה.
הקורונה הדפקה על דלתינו השבוע, ואני מקפצת ביןבני המשפחה החולים עם אוכל מפנק, בתקווה ששפע הבריאות שבצלחת יקל על ההחלמה. בין קערות מרק לוהטות שמונחות בכניסה לחדר הבידוד, לשקשוקה מפנקת ובאגט טרי (בזכות המלצה חמה של מורן לב).ואינספור כוסות תה עם גינגר ודבש, הוספתי גם שום אפוי. השום הוא חלק בלתי נפרד מצלחות אנטיפסטי, ככה שכל סועד מחלץ את הבכפנוכו של השום עצמאית. הפעם לאחר האפייה, הוצאתי את כל שיני השום ומעכתי אותן מעט לממרח. הממרח הזה יחד עם באגט טרי או כחלק מהרוטב של הסלט הוא שילוב מנצח.
בזאת אני מודיעה לאדון אומיקרון שהגיע הזמן להפרד. מקווה שכמו שבשיר של שלום חנוך ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״, אחרי ההתפרצות הזו נוכל לראות את השחר של אחרי המגפה. ועד אז, תשמרו על עצמכם, תשתו המון תה דבש גינגר, תאכלו מרקים מפנקים וגם קצת ממרח שום. האניטיביוטיקה של הטבע.
הפעם שתי גרסאות של פסטו שמרכיבות את הטוסט הכי אהוב כאן בבית: בצד אחד של הכריך מורחים פסטו בזיליקום, בצד השני פסטו עגבניות מיובשות, באמצע גבינת מוצרלה. עם כזה טוסט איך אפשר לקטר בטיול בשבת בבוקר, אפשר גם אפשר, אבל לפחות כולנו נהנים מפיקניק טעים בין שלל הקיטורים שאי אפשר בלעדיהם. בימים שבהם לא מטיילים הפסטו מתבל סלטים, כריכים או משמש כרוטב לפסטה.
את הפסטו האדום אני מכינה מעגבניות מיובשות שקונה משומרות בשמן זית עם עשבי תיבול, אם יש לכם עגבניות מיובשות ללא תיבול, נוסיף להם מעט עלי אורגנו או בזיליקום ושום.
זו הגרסא שלי לשווארמה ביתית, תבשיל עוף עם המון המון בצל מקורמל והרבה רוטב מתובל שהופך את המנה הזו למעולה גם בשילוב פיתה וגם מעל אורז וגם מעל סלט. ניתן להשתמש בתערובת תיבול שווארמה קנויה, אבל אפשר ליצור את התערובת לבד משילוב של כמה תבלינים זמינים ולאחסן בצינצנת קטנה שתחכה לפעם הבאה, כי ברור לכם שאחרי שמכינים את זה פעם אחת תהיה פעם באה. ההכנה כאן מאוד מאוד קלה, הדבר היחיד שלוקח זמן זה לחכות לבצל שיתקרמל, כאן מגיע טריק נחמד: אני קוצצת את שני הבצלים מוסיפה כארבע כפות של שמן זית ואז חצי כוס מים ומכסה את הכל במחבת עם להבה בינונית. נותנת לזה להתבשל כרבע שעה עם מכסה סגור, הבצל יתרכך בזמן הזה, ולא ישרף לכן אין צורך בהשגחה צמודה על המחבת. מידי פעם אני מציצה אבל באמת שאין צורך להשגיח על המחבת, ורק אחרי שהבצל כבר שקוף, אני מסירה את המכסה מגבירה את הלהבה ללהבה חזקה, כדי שהמים יתאדו והבצל ישחים מעט. קירמול שיכול לקחת 50 דקות מתקצר ל 20 דקות, הטעם נשאר אותו טעם מהמם של בצל מקורמל.
כשנחה עלי הרוח היעילות, אני עושה את התהליך הזה עם שישה שיבעה בצלים, ומסיימת עם צינצנת בצל מקורמל, שמקפיצה כל מנה שאליו היא מצטרפת… הטעם הוא לא אותו הטעם בלי הקסם הזה, אז אי אפשר לדלג על השלבים, מה שכן אפשר זה למצוא ספר נחמד, או ילדה חמודה שרוצה להקשיב לסיפור בזמן שאמא שלה מקרמלת בצל, ועל הדרך מקבלת שיעור על כמה שווה לחכות לדברים הטובים באמת!
אני כל כך אוהבת סחוג, שכשנתקלתי במתכון הזה, ידעתי שאני חייבת לנסות אותו ובאותה הנשימה ידעתי שאני חייבת גם קצת לשנות. ממרח הפלפלים-אגוזים שלי עושה חייל, אבל עבורי הוא לא חריף מספיק, ואולי עם קצת שינוים והתאמות אני אמצא שילוב טוב יותר. well?! יותר מדויק מזה אין: למתכון המקורי של הסחוג, הוספתי שלוש כוסות של אגוזי קשיו וכוס של שמן זית, טחנתי אותם במעבד המזון יחד. זה הוריד מעט את החריפות של הסחוג, ומאז שהממרח הזה בבית, אני מוסיפה אותו לכל מנה שהיא. החריפות עושה את שלה ומקפיצה כל מנה, ויחד עם זאת האגוזים מאזנים את החריפות ככה שזה לא מאוד מאוד חריף אלא רק נותן נגיעה נעימה של חריפות.
ההמלצה שלי היא להכין סלט ירוק (חסה,כרוב, גזר ובצל) ולהוסיף שתי כפות סחוג קשיו ושתי כפות טחינה ומעט לימון לתיבול, פוף גיוונו את הסלט הירוק הרגיל לסלט שהוא פשוט תענוג. עוד המלצה להוסיף את הממרח לכריכים: כריך חביתה גבינת גאודה, או כריך טונה כשהממרח לכריך הוא הסחוג קשיו. והכי אהוב עלי בשבוע הזה: טורטיה שחוממה טיפה על מחבת, מעליה אני מורחת שכבה עדינה של הסחוג קשיו, עם חצי אבוקדו פרוס, ורצועות חזה עוף, אושר צרוף!
עוד שילוב שעבד מעולה, זה להוסיף לפסטה ברוטב עגבניות כף סחוג (מוסיפה לקערה עם הפסטה החמה ומערבבת), רוטב העגבניות של הילדים הפך לרוטב ארבייטה. כבר שבוע שלם שכמעט כל מנה שאני אוכלת היא בצרוף של הממרח סחוג קשיו, ושבוע שלם שאני מתענת על השילובים הכייפים האלה.
כשמטבח ישראלי ומטבח מקסיקני נפגשים נוצרת חגיגה אמיתית של צבעים טעמים והרבה ירקות. הילדים שלי מאוד אוהבים את הרשת צ׳יפוטלה, אז לא מן הנמנע שאני אנסה לשחזר את הארוחה בבית רק בטאצ׳ קצת ישראלי. שילוב של הרבה גווקאמולי, סלט ירקות ישראלי או סלט עגבניות ובצל מקסיקני, נתחי בקר שחתוך דק דק או נתחי עוף מוקפצים עם בצל מטוגן. לכל זה אפשר להוסיף אורז, שעועית מבושלת עם מעט בצל. נגיש בטורטיה או בצלחת וכמובן שאפשר להוסיף עוד כל מיני ירקות מוקפצים קלילות (פלפלים וגמבות ובצל מוקפץ בדר״כ משתלבים מעולה). ולבסוף להנות מהציבעוניות והעושר שיש בארוחה הזו.