קטגוריה: עוגות בחושות

לכאורה עוגה בחושה, בלי שום דבר מיוחד, אבל כבר שבועיים שכל פעם שתבנית עוגה כזו יוצאת מהתנור היא מתחסלת כאילו לא היתה. היא כ״כ טעימה שהילה וחברות שלה לא התאפקו והכינו אותה לבד. העוגה יוצאת לחה ונימוחה ואין זכר לבננות שבה. אני מוסיפה לפי החשק: אגוזים, צימוקים או שבבי שוקולד.
ביום גשום וחורפי כמו היום, זו עוגה מושלמת לצד כוס תה.

פעם כדי להכין את העוגה הזו הייתי צריכה לגרד בפומפיה את הגזר, זה קצת היה מוציא את הכיף כי צריך המון גזר לעוגה הזו. היום עם מעבד מזון גירור הגזר הפך לקליל, רוני בת השבע כבר מומחית בלקלף את הגזרים ולגרר אותם במעבד המזון.

נכון שאפשר לקנות גזר מגורר, אבל המרקם שלו גס מדי, וזה לא מתאים לעוגה. מצד שני אם נגרר את הגזר באמצעות הדיסקית הכי דקה לא נרגיש בכלל את המרקם שלו בעוגה. אז אני ממליצה לגרר עם הדיסקית של מגררת עם החורים הגדולים, זה יצור את המרקם המדויק. ובעצם את ההבדל בין עוגה שנאכלת כולה באותו יום, לבין עוגה שנשארת מיותמת על השיש.
זו עוגה שכל בני הבית אוהבים, ביום הולדת האחרון שלי ניר והילדים הכינו אותה יחד, ולא הפתיע שהם עשו שתי עוגות, גרסת הילדים – עם שוקולד צ׳יפס או בלי כלום וגרסת המבוגרים עם אגוזי פקאן, צימוקים ושוקולד צ׳יפס, אחת העוגות היחידות שמתחסלות כאן באותו יום.

הסוד של העוגה הוא הרבה הרבה גזר, כמה הרבה? קערה של שני ליטר מלאה או שבעה גזרים גדולים מגוררים לעוגה אחת.
המרקם של הגזר והשילוב עם הסוכר והקינמון קצת מרגישים כמו קוגל, מאוד מאוד דחוס ולח.