קטגוריה: קיטניות

ברוקולי הוא ירק שלא מקבל מספיק כבוד, אז הגיע הזמן לתת לו מקום של כבוד. המרקם הכיפי שלו, הצבע הירוק הבוהק ושפע הבריאות שבו גרמו לי להכין סלט שהוא אחד הרכיבים העיקריים בו. הסוד של הסלט הוא הוינגרט אבוקדו, וינגרט קרמי טעים שעוטף את הבורגול, הברוקולי ושעק הירקות ויוצר סלט סופר מפנק.

קשה לי להסביר כמה קסם יש בקציצות האלה, קציצות דגים עם סלק וחומוס, שמשלבים גם ברוטב וגם בתערובת הקציצות. השילוב הזה יוצר קציצות טעימות להפליא במרקם קליל, טעם הדג עדין.  וכן יש כאן קצת יותר שלבים מהרגיל, לכן הכנתי כמות גדולה שמאפשרת לנו להנות מהעושר הזה לכמה ימים.  זה סיר שממלא את הבית בריחות וצבעים, ואותי באושר לראות את הילדים זוללים את הקציצות האלה אחת אחרי השנייה, כאילו שכחו שהם בגיל ההתבגרות ועליהם לקטר כל היום. בקיצור, חייבים להכין.
אם בכל זאת לא לגמרי השתכנעתם לנסות אני ממליצה בחום, שתניחו קערה  להשרייה של כוס גרגירי חומוס על השיש, בתור התחלה. בזמן שאתם מתלבטים, וסתם חיים את חייכם, תנו להם להתחיל את התהליך. וככה או ככה תוכלו להתפנק על כמה מתכוני חומוס אחרים מהבלוג.

למתכון "קציצות דג ברוטב סלק וגרגירי חומוס"

נכון שאת כל המתכונים שלי אני אוהבת, אבל את זה אתם חייבים לנסות. התבשיל הזה כ״כ עשיר בטעמים, שכל בני הבית קפצו עליו. המתכון נראה מסובך, אבל באמת שהוא קליל, ולמעשה אפשר להכין אותו בסיר אחד ולא נדרשת הרבה עבודה. בנוסף גם סיר לחץ יכול לעבוד פה ולקצר תהליכים. אז קל להכנה, עשיר בטעמים, טיפה פיקנטי, מאוד בריא וממלא את הבית בריח שאי אפשר לעמוד בו מקווה ששכנעתי אתכם להכין!
ניתן להגיש את המנה בשתי צורות, האחת כתבשיל מעל אורז, והשניה כארוחת טורטיות בהכנה עצמית, בתוספת גוואקמולי, סלט עגבניות מקסיקני, תירס ואורז או לשלב את שתי האפשרויות יחד.

ולפעמים אני זו שצריכה להתפנק: חופש גדול, ניר בנסיעת עבודה לארץ פעם שנייה בחודשים, ואני מוצאת את עצמי עובדת, מסיעה ילדים לחברים חוגים וקיטנות, ומנסה גם לתת להם הרגשה של חופש גדול אז בין לבין גם הולכת ללונה פארק. בתוך כל זה, הייתי צריכה למצוא איים של שפיות עבור עצמי, ספר טוב שקראתי, קפה עם חברה, כל דבר שיגרום לי להרגיש שאני לא רק נהג ומפעילה. המג׳דרה הזו היתה שיחוק בשבוע הזה. אחד המאכלים שאני הכי אוהבת, כל כך טעים, שגם כשאכלתי אותה כמה ימים ברצף בכל מיני וריאציות היא שימחה אותי. והנה חזרנו לשיגרה, ניר כאן, ומייד הכנתי את המג׳דרה שוב כדי לחלוק גם איתו את הטעם ושפע הבריאות הזה.

יש המון גרסאות למג׳דרה, אני אוהבת את זו, ביחס של אחד לאחד בין האורז לעדשים, וגם כשקודם מבשלים את העדשים ומשתמשים במי הבישול המבולים שלהם להמשך הבישול של האורז. מכוס אורז וכוס עדשים יוצא סיר ריחני וטעים, כל פעם שאני רואה את הסיר הזה אני נזכרת במרק מכפתור, בעיקר שני רכיבים שביחד יוצרים מנת חלום.

כן התבשיל הזה דומה לחמין, אבל בואו לא נקרא לו חמין, כי חמין זה אוכל שמחכים 24 שעות כדי להתחיל לאכול, וצריכים לתכנן הרבה לפני שמכינים חמין ובדר״כ גם להזמין אורחים. במקרה הזה, אנחנו מכינים נזיד שעועית שמוכן תוך שעה שעה וחצי (כתלות בסיר לחץ או בישול בסיר רגיל). לא צריכים לחכות למזג אויר קריר, אפשר פשוט לטגן בצל, לסדר את כל הרכיבים בסיר ולהתפנק בתבשיל שהוא יותר יום יומי, אבל לא פחות טעים ומהמם. האורחים מוזמנים תמיד לבית שלי ככה שזה לא באמת שיקול, אבל זה שלא צריכים לתכנן יותר מידי מעבר ללהשרות שעועית זה בהחלט יתרון.
ילדים שנלהבים משעועית זה לא מראה סטנדרטי, פה בבית זה התחיל לקרות וזה בגלל הכיפיות שיש במנה הזו. היא יוצאת כתבשיל קדירה יפיפה וכל כך טעים, אבל עדיין מרקי ככה שמי שרוצה לאכול רק גריסים וגזר עם נוזלי המרק יכול ומי שעבר את השלב של למיין את הרכיבים בצלחת יכול להנות מהמכלול. המתבגר שלי ממש ממש אוהב אותו. כשיש בבית מתבגרים עם נטיה לאכול ג׳אנק פוד כל הזדמנות שבה הם אוכלים משהו מזין ולא גדלים על סוכר בצורות שונות היא נהדרת ולכן אני חוזרת לתבשיל הזה כל הזמן בגרסאות שונות. התבשיל הזה אידיאלי לימים עמוסים כי מכנסים את הכל לסיר, שנסגר אחרי עשר דקות, ובאים אחרי שעה להתפנק כאילו עבדנו שעות במטבח. אם אין לכם סיר לחץ, אז גם לבשל על הגז יעבוד, וייצא מוצלח לא פחות.
אם בכל זאת תרצו חמין,גם זה אפשרי, המתכון המלא נמצא כאן.