למה בלי מיונז? שאלה טובה, כי הגענו לגיל שכולסטרול זה משהו שצריך לשים אליו לב, וכי טחינה הרבה יותר בריאה.
מעבר לזה שאני לא אוהבת את המרקם השומני של מיונז.
זה סלט שהכנתי יחד עם הילדים לתחרות מאסטר שף בית סיפרית שנערכה בזום, שנת קורונה יש מה להוסיף?!
התוצאה יצאה טעימה מאוד, אחד משלושת הילדים אהב והיינו צריכים לעצור אותו מלחסל את כל הקערה, כדי שיהיה מה להציג בתחרות.
סלט שכיף מאוד להכין עם הילדים שנהנו מאוד לקצוץ הכל לקוביות, וגם היו מוכנים לנסות אותו בגלל שהיו חלק מתהליך ההכנה.
הסלרי, השמיר והבצלים הופכים את הסלט הזה לפריך ומרענן.
יום אחרי התחרות נפגשנו עם אינגה, שמסתבר שמאוד אוהבת סלט מיונז, היא מאודה אהבה, ולא הרגישה שמשהו שונה בו, וככה נוסף עוד סלט לארוחות המשותפות שלנו.
רכיבים:
- שלושה גבעולי סלרי קצוצים לקוביות
- חצי בצל סגול קצוץ לקוביות קטנות מאוד
- בצל ירוק אחד קצוץ
- צרור קטן של שמיר
- כוס אפונה עדינה קפואה – הפשרנו והוספנו כמו שהיא, בלי בישול
- שני גזרים מבושלים קצוצים לקוביות
- שני תפוחי אדמה מבושלים קצוצים לקוביות
- שתי ביצים קשות
- שלושה מלפפונים חמוצים חתוכים לקוביותֿ
לתיבול:
- כפית חרדל
- ארבע כפות טחינה
- מיץ משני לימונים
- כפית מלח
ואיך מכינים:
את מרכיבי התיבול מערבבים יחד בקערה ליצירה של רוטב, מוסיפים לקערה את כל הירקות מערבבים היטב ונותנים כרבע שעה לטעמים להספג לפני שהסלט נזלל.
