ולפעמים אני זו שצריכה להתפנק: חופש גדול, ניר בנסיעת עבודה לארץ פעם שנייה בחודשים, ואני מוצאת את עצמי עובדת, מסיעה ילדים לחברים חוגים וקיטנות, ומנסה גם לתת להם הרגשה של חופש גדול אז בין לבין גם הולכת ללונה פארק. בתוך כל זה, הייתי צריכה למצוא איים של שפיות עבור עצמי, ספר טוב שקראתי, קפה עם חברה, כל דבר שיגרום לי להרגיש שאני לא רק נהג ומפעילה. המג׳דרה הזו היתה שיחוק בשבוע הזה. אחד המאכלים שאני הכי אוהבת, כל כך טעים, שגם כשאכלתי אותה כמה ימים ברצף בכל מיני וריאציות היא שימחה אותי. והנה חזרנו לשיגרה, ניר כאן, ומייד הכנתי את המג׳דרה שוב כדי לחלוק גם איתו את הטעם ושפע הבריאות הזה.
יש המון גרסאות למג׳דרה, אני אוהבת את זו, ביחס של אחד לאחד בין האורז לעדשים, וגם כשקודם מבשלים את העדשים ומשתמשים במי הבישול המבולים שלהם להמשך הבישול של האורז. מכוס אורז וכוס עדשים יוצא סיר ריחני וטעים, כל פעם שאני רואה את הסיר הזה אני נזכרת במרק מכפתור, בעיקר שני רכיבים שביחד יוצרים מנת חלום.
רכיבים:
- כוס עדשים, מושרים לחצי שעה במים
- כוס אורז
- בצל קצוץ
- חצי כפית כורכום
- כף מלח
- כף כמון
הוראות הכנה:
- משרים את העדשים במים חצי שעה.
- קוצצים את הבצל לרבעים ואז לפרוסות, ומטגנים בשלוש כפות שמן ורבע כוס מים, עד שהבצל זהוב והמים התאדו.
- שוטפים את העדשים ומעבירים אותם לסיר עם שלוש כוסות מים ועם התבלינים, נבשל אותם 20 דקות.
- מוסיפים את האורז, ועוד כוס מים. נחכה לרתיחה של המים כחמש דקות ואז נכסה את הסיר
- לאחר עשרים דקות המגדרה מוכנה, בשלב הזה עוסיף את הבצל המטוגן נערבב ונסגור את הסיר לעוד 20 דקות.
- מגישים או כמנה עיקרית בפני עצמה, השילוב של האורז והעדשים מהווה חלבון מלא, ובאמת שאין צורך להוסיף עוד.
- אבל אם בכל זאת רוצים תוספת, מג׳דרה משתלבת מאוד עם סלט ירקות קצוץ, במיוחד עם רוטב טחינה.
- הפינוק שלי היה: נתח סלמון אפוי בתנור עם הרבה לימון (25 דקות ב 180 מעלות), כרישה מוקפצת בשמן זית והר של מג׳דרה.
