ליאת דרמר

אני מגדלת חובבת מרקים, היא כ״כ אוהבת מרקים בכל צבע וצורה שהיא, שלא משנה מה היא אוכלת היא תמיד תהיה מוכנה להוסיף קערת מרק בצד. בעוד שהרבה מנות היא ממיינת מכל ירק שיש בהן, על מרק האפונה הירוק שאכלה במסעדה היא הסבירה לאחותה ״אז מה אם הוא ירוק, זה עדיין טעים״. קיבלתי השראה מהמשפט והכנתי עבורינו מתכון של מרק אפונה עשיר. אמנם אפונה מלאה בחלבון וטעימה בפני עצמה, אבל השילוב עם הכרישה, הבצל השום והגזר הופך את המרק לעשיר בטעמים ובצבע ומעניין יותר מרק אפונה לבד.

פסח מתחיל בפרסה, ובסלטים טעימים שעושים את הדרך ל״שולחן עורך״ קצת יותר קלילה. אבל פסח לא יכול להסתיים בלי מצות מטוגנות בסירופ, המקבילה של פרנץ׳ טוסט בפסח. אז למרות שהחג הסתיים אתמול, תמיד נשארות מצות בבית אז הנה המתכון הכי טעים לאכילת מצות (זה ומצה רטובה עם ממרח שוקולד), מצות מטוגנות וטבולות בסירופ סוכר.

חג אביב שמח!

חצילים אפויים או מטוגנים זה דבר כ״כ טעים שקשה לעשות את המאפה הזה בלי שחצי מהחצילים יזללו לפני שהם הופכים למאפה. ובכל זאת, ממליצה להתאזר בסבלנות כי השילוב הזה של חצילים, מוצרלה ורוטב עגבניות כ״כ מוצלח. בדר״ פרוסה מהמאפה הזה משתלבת יפה על פרוסת לחם בשבוע הקרוב גם מעל מצה זה יהיה שילוב טעים לחג. רוטב העגבניות, הוא אותו רוטב עגבניות עשיר שאני מכינה עם שום,בצל, עגבניות, ירקות כתומים ורסק עגבניות. בצורה הזו בלי לשים לב הכנסנו למנה שפע ירקות ובריאות.

ארטישוק הוא אחד הירקות שאני הכי אוהבת, בסוף האכילה נשארים עם טעם עדין עדין וכיפי בפה, טעם שאי אפשר לשחזר בשום צורה. הפעם, התחשק לי להכין ממרח כלשהו, אלתרתי עם ארטישוק, בצל ושום שעברו סוג של בישול קונפי זריז, בתוספת של תועפות לימון, וטחינה זריזה. סיימתי עם ממרח מהמם שטעים כשהוא חם ישר מהמחבת, וגם יום למחרת כשהוא קר.למנה הזו יש שני סגנונות, פעם אחת החיתוך גס ומכוון לממרח, ופעם שניה חיתוך מדוייק שיוצר סלט ארטישוק חם.

מאחר ונשאלתי פעם בשוק האיכרים, מה עושים עם הירק הזה, אני חייבת לציין גם את צורת האכילה הקלאסית של ראשי ארטישוק:
מבשלים את הארטישוק כשעה בסיר גדול מלא מים, לאחר הבישול מעבירים לצלחת וקולפים עלה עלה ונוגסים בקצה הפנימי שלו, ניתן לטבול במטבל כלשהו (מטבל שום על בסיס יוגורט למשל), או פשוט לפזר מעט מלח.
אני לא יכולה לספור כמה אחרי צהרים ביליתי בהנאה של אכילת ארטישוק, בסוף האכילה נשאר הלב של הארטישוק, ממנו נסיר את השערות ונהנה מהטעם העדין עדין והכל כך מיוחד שלו.

את כל הממרחים שלי אני אוהבת אבל זה מרגש אותי במיוחד, מהסיבה שהוא לא יכול להיות זמין כל השנה. שום טרי זמין לתקופה קצרה, לפני שהשום מתחיל להתייבש והופך לשום שאנחנו מכירים. אז במקרה הזה, הממרח משמר את השום והופך אותו לזמין לתקופה ארוכה יותר. ותוך כדי זה, הופך אותו גם לקל לשימוש, כי ברגע שיש לנו צנצנת של ממרח שום, היא יכולה להקפיץ כל מנה כמעט שנכין: כריכים, סלטים, דג מבושל, רצועות טופו מוקפצות ואני יכולה להמשיך עוד ועוד. כבר שבוע שאנחנו בבית חוגגים עם הממרח הזה, בכל כריך ותבשיל, פשוט כיף.
השלב הבא? למהר לשוק האיכרים הקרוב לרכוש צרור שומים ירוקים לפני שהעונה תסתיים, זר שישמח לבב אנוש, שלא לדבר על צנצנת עם פסטו שום כזה.

מרק שעועית, אוכל של בית. מנה שאפשר לאכול כמרק סמיך או רוטב עשיר על אורז. אצלינו היו מכינים אותו בגירסא הצמחונית, ואוכלים יום אחד כרוטב מעל אורז לבן, ולמחרת משדרגים את המרק למרק פסטה עם שעועית.  אני אוהבת את שתי הסגנונות. כשמשלבים פסטה, המנה ידידותית יותר לילדים, זו שיטה מעולה לחשוף ילדים לקטניות כשהן חלק מהרוטב לפסטה, מה שפותח את האפשרות לאכול אותן גם בלי הפסטה בעתיד.