יש לי שפע וריאציות של ממרחים, אז הפעם מצאתי חלופה יותר בריאה לאיך לאכול את הממרחים האהובים כל כך בלי רגשות אשם.
קרקרים שהרכיב המשמעותי בהם הוא קוואקר ואגוזים, כשמצרפים אותם לצלחת ממרחים מקבלים ארוחת פינוק. בגלל שהם עשויים מאגוזים הקרקרים האלה דיי ממלאים ככה שצלחת ממרחים עם כמה קרקרים בהחלט יכולה להוות ארוחת בוקר או ערב קלילה.
הקורונה הדפקה על דלתינו השבוע, ואני מקפצת ביןבני המשפחה החולים עם אוכל מפנק, בתקווה ששפע הבריאות שבצלחת יקל על ההחלמה. בין קערות מרק לוהטות שמונחות בכניסה לחדר הבידוד, לשקשוקה מפנקת ובאגט טרי (בזכות המלצה חמה של מורן לב).ואינספור כוסות תה עם גינגר ודבש, הוספתי גם שום אפוי. השום הוא חלק בלתי נפרד מצלחות אנטיפסטי, ככה שכל סועד מחלץ את הבכפנוכו של השום עצמאית. הפעם לאחר האפייה, הוצאתי את כל שיני השום ומעכתי אותן מעט לממרח. הממרח הזה יחד עם באגט טרי או כחלק מהרוטב של הסלט הוא שילוב מנצח.
בזאת אני מודיעה לאדון אומיקרון שהגיע הזמן להפרד. מקווה שכמו שבשיר של שלום חנוך ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״, אחרי ההתפרצות הזו נוכל לראות את השחר של אחרי המגפה. ועד אז, תשמרו על עצמכם, תשתו המון תה דבש גינגר, תאכלו מרקים מפנקים וגם קצת ממרח שום. האניטיביוטיקה של הטבע.
אני כל כך אוהבת סחוג, שכשנתקלתי במתכון הזה, ידעתי שאני חייבת לנסות אותו ובאותה הנשימה ידעתי שאני חייבת גם קצת לשנות. ממרח הפלפלים-אגוזים שלי עושה חייל, אבל עבורי הוא לא חריף מספיק, ואולי עם קצת שינוים והתאמות אני אמצא שילוב טוב יותר. well?! יותר מדויק מזה אין: למתכון המקורי של הסחוג, הוספתי שלוש כוסות של אגוזי קשיו וכוס של שמן זית, טחנתי אותם במעבד המזון יחד. זה הוריד מעט את החריפות של הסחוג, ומאז שהממרח הזה בבית, אני מוסיפה אותו לכל מנה שהיא. החריפות עושה את שלה ומקפיצה כל מנה, ויחד עם זאת האגוזים מאזנים את החריפות ככה שזה לא מאוד מאוד חריף אלא רק נותן נגיעה נעימה של חריפות.
ההמלצה שלי היא להכין סלט ירוק (חסה,כרוב, גזר ובצל) ולהוסיף שתי כפות סחוג קשיו ושתי כפות טחינה ומעט לימון לתיבול, פוף גיוונו את הסלט הירוק הרגיל לסלט שהוא פשוט תענוג. עוד המלצה להוסיף את הממרח לכריכים: כריך חביתה גבינת גאודה, או כריך טונה כשהממרח לכריך הוא הסחוג קשיו. והכי אהוב עלי בשבוע הזה: טורטיה שחוממה טיפה על מחבת, מעליה אני מורחת שכבה עדינה של הסחוג קשיו, עם חצי אבוקדו פרוס, ורצועות חזה עוף, אושר צרוף!
עוד שילוב שעבד מעולה, זה להוסיף לפסטה ברוטב עגבניות כף סחוג (מוסיפה לקערה עם הפסטה החמה ומערבבת), רוטב העגבניות של הילדים הפך לרוטב ארבייטה. כבר שבוע שלם שכמעט כל מנה שאני אוכלת היא בצרוף של הממרח סחוג קשיו, ושבוע שלם שאני מתענת על השילובים הכייפים האלה.
זה רוטב שהפך לבסיסי במטבח שלנו, כזה שאם אין צנצנת ממנו במקרר הילדים ישאלו למה אין פסטו. תמיד טוב שיש כמה צנצנות פסטו בבית כי הוא משתדך נהדר עם סלטים פסטות וכריכים. כשאני מכינה כריך לבהס עם פסטו, אני דואגת לעוד אחד נוסף, כי תמיד יש חברה ששמחה לטעום מהכריכים האלה. ממרח ששווה לשבור בשבילו את החוקים של ״לא לחלוק אוכל״, מדובר בילדים אמריקאים אז זה בכלל בכלל לא סטנדרטי שהם ישברו את החוקים, (זהירות לאלרגים מבינינו כן?!). אני מכינה את הפסטו בלי גבינה, זה מאפשר לו חיי מקרר ארוכים יותר, וכשאני מכינה אני מכינה כמות גדולה (מארבעה צרורות בזיליקום לפחות) הוא נשמר היטב במקרר, ומוכן בשתי דקות. את הבזליקום אני מוצאת בטריידר ג׳ו או בשוק האיכרים של סאן מטאהו, יש שם דוכן ירקות שתמיד יש בו תור ענקי, במיוחד בימי הקורונה כשצריכים להקפיד על מרחק, והתור הזה מוצדק. אם אתם מגיעים לשם תקחו על הדרך קצת סלרי, בצל ירוק, חסה, גזר סלק וכרוב נראה לאן נגיע איתם בפוסטים הבאים. אם אתם בישראל שוק הכרמל מקסים לא פחות, ואפשר לצרף לצרורות הבזיליקום, גבטות טעימות גבינות וגם עגבניות מיובשות. אני ממש מתגעגעת לביקורים בשוק הזה.
למקבובה יש כמה וריאציות, אפשר להפוך אותה לממרח עגבניות לכריכים מושקעים), ואפשר להכין אותה עם המרכיבים קצוצים במרקם יותר צ׳אנקי. היא משתלבת נהדר בכל צלחת עם אורז או קוסקוס כסלט מבושל ויכולה להפוך למרכז התבשיל כחלק משקשוקה. ככה או ככה שווה להכין אותה, החלק הקשה והמסובך במתכון: ללכת לסופר לבחור עגבניות אדומות ועסיסיות והרבה מהן, כמה הרבה? עד שכל הסיר מלא, לא להבהל מהכמות זה מצטמצם מאוד. צורת ההכנה גורמת לעגבניות להפוך לקונפי, מצומצם ומלא טעמים, לא משנה כמה עגבניות יהיו בסיר אחרי כמה ימים, צריכים להכין עוד סיר כזה.